125+ ציטוטי סילביה פלאת הטובים ביותר: בחירה בלעדית

סילביה פלאת היה משורר, סופר רומן וסופר קצר אמריקאי. ציטוטים מעוררי השראה של סילביה פלאת יגרמו לך להסתכל על החיים אחרת ולעזור לך לחיות חיים משמעותיים.

אם אתה מחפש ציטוטים רבי עוצמה של משוררים מפורסמים שתופס בצורה מושלמת את מה שאתה רוצה לומר או סתם רוצה להרגיש השראה בעצמך, דפדף באוסף מדהים של ציטוטים של ויליאם בלייק , הציטוטים הטובים ביותר של מרגרט אטווד ו הציטוטים הגדולים ביותר של אליפס לוי .

ציטוטי סילביה פלאת מפורסמים

פתחתי את הדלת ומצמצתי החוצה אל האולם המואר. היה לי הרושם שזה לא לילה וזה לא יום, אלא איזה מרווח שלישי גס שפתאום החליק ביניהם ולעולם לא ייגמר. סילביה פלאת

כמה שברירי הלב האנושי חייב להיות - מאגר מחשבה שיקוף. סילביה פלאת

הרצפה נראתה מוצקה להפליא. היה מנחם לדעת שנפלתי ולא יכול ליפול רחוק יותר. סילביה פלאת

אם לא הייתי חושב, הייתי שמח הרבה יותר. סילביה פלאת

אם הגוף הוא מקדש, אז הקעקועים הם חלונות הויטראז 'שלו. סילביה פלאת

הרגשתי את עצמי נמס בצללים כמו השלילי של אדם שלא ראיתי בחיים שלי. סילביה פלאת

אין כמו להתבאס עם מישהו כדי להפוך אותך לחברים ותיקים. סילביה פלאת

כששאלו אותי מה אני רוצה להיות אמרתי שאני לא יודע. סילביה פלאת

המחשבה שאוכל להרוג את עצמי התגבשה במוחי בקור רוח כעץ או כפרח. סילביה פלאת

זו אחריות גיהנום להיות עצמך. הרבה יותר קל להיות מישהו אחר או איש בכלל. סילביה פלאת

מה שאני הכי חושש ממנו, אני חושב, הוא מוות הדמיון. סילביה פלאת

המאבק המתמיד בחיים הבוגרים, אני חושב, הוא לקבל את הצורך בטרגדיה ולקונפליקט, ולא לנסות לברוח לאיזה פיתרון פשוט כוזב שאינו כולל את המורכבות העגומה יותר. סילביה פלאת

אני חושב שאיפרתי אותך בתוך הראש שלי. סילביה פלאת

אני מבועת מהדבר האפל הזה שישן בי. סילביה פלאת

אני מפחד להזדקן ... אני מפחד להתחתן. חסוך ממני לבשל שלוש ארוחות ביום חוסך ממני את הכלוב הבלתי פוסק של השגרה והנרקום. אני רוצה להיות חופשי…. אני רוצה, אני רוצה לחשוב, להיות יודע כל .... אני חושב שהייתי רוצה לקרוא לעצמי 'הילדה שרצתה להיות אלוהים. סילביה פלאת

הייתי לבד יותר ממה שיכולתי להיות לו הייתי הולך לבד. סילביה פלאת

כל כך הרבה אנשים סתומים בתוך עצמם כמו קופסאות, ובכל זאת הם היו נפתחים, ונפרשים בצורה די נפלאה, אם רק היית מעוניין בהם. סילביה פלאת

באותו אחר הצהריים אמי הביאה לי את הוורדים. שמור אותם להלוויה שלי, אמרתי. סילביה פלאת

שעה אחר שעה, יום אחר יום, החיים הופכים לאפשריים. סילביה פלאת

אני מפחד. אני לא מוצק, אבל חלול. אני מרגיש מאחורי העיניים מערה משותקת, משותקת, בור של גיהנום, חיקוי של כלום. סילביה פלאת

אל תתנו לעיר המרושעת להפיל אתכם. סילביה פלאת

עולמו של גבר שונה מעולמו של האישה ורגשותיו של הגבר שונים מרגשות האישה ורק הנישואין יכולים להפגיש את שתי קבוצות הרגשות השונות כראוי. סילביה פלאת

לאדם שנמצא בצנצנת הפעמון, ריק ועצר כתינוק מת, העולם עצמו הוא חלום רע. סילביה פלאת

אל לי להיות חלש ולספר לאחרים כמה אני מדמם באופן פנימי איך מיום ליום הוא מטפטף, ונאסף ומתקרש. סילביה פלאת

זכייה או איבוד של ויכוח, קבלה של קבלה או דחייה, אינם הוכחה לתקפותה או לערכה של הזהות האישית. יכול להיות שטועה, טועה, או אומן גרוע, או סתם בורים - אך אין זה אינדיקציה לערך האמיתי של זהותו האנושית הכוללת: עבר, הווה ועתיד! סילביה פלאת

תרועות לאביב לחיים לנפש צומחת. סילביה פלאת

גשם באוגוסט: מיטב הקיץ שנעלם, והסתיו החדש טרם נולד. הזמן הלא אחיד המוזר. סילביה פלאת

כל יום הוא יקר ואני מרגיש עצוב לאין ערוך בזמן הזה נמס ממני. סילביה פלאת

אני אף פעם לא יכול לקרוא את כל הספרים שאני רוצה לעולם לא יכול להיות כל האנשים שאני רוצה ולחיות כל החיים שאני רוצה. אני לעולם לא יכול לאמן את עצמי בכל הכישורים שאני רוצה. ולמה אני רוצה? אני רוצה לחיות ולהרגיש את כל הגוונים, הטונים והווריאציות של חוויה נפשית ופיזית האפשריים בחיים. ואני מוגבלת להחריד. סילביה פלאת

שקעתי לאחור במושב האפור והקטיפתי ועצמתי את עיניי. האוויר של צנצנת הפעמון התפתל סביבי ולא יכולתי לבחוש. סילביה פלאת

מרגיש עקרות באופן מוזר. המחלה שלי היא כשמילים נמשכות בקרניים שלהם והעולם הפיזי מסרב להזמין, לשחזר, לסדר ולבחור. אני קורבן לזה אז, לא אדון. סילביה פלאת

שַׂמֵחַ! זה לא ניתן להגדרה ככל שמצבי היציאה. סילביה פלאת

אם אתה לא מצפה מאף אחד לשום דבר, אתה אף פעם לא מאוכזב. סילביה פלאת

אולי ראית בעצמך אורקל, שופר של מתים, או של אל כזה או אחר. שלושים שנה עכשיו התאמצתי לחפור את הסחף מגרונך. אני לא חכם יותר. סילביה פלאת

הדבר הקשה ביותר, אני חושב, הוא לחיות בשפע בהווה, מבלי לתת לזה להיות נגוע ולקלקל מתוך פחד לעתיד או חרטה על עבר מנוהל בצורה גרועה. סילביה פלאת

שיכור בטירוף, אני מאוהב בעצב שלי - סילביה פלאת

הצרה הייתה, שלא הייתי מספיק לאורך כל הדרך, פשוט לא חשבתי על זה. סילביה פלאת

המחשבות שלי עצומות וצלויות, דמעותיי כמו חומץ, או הצהוב המהבהב המר של כוכב אצתי. הערב הרוח הקאוסטית, האהבה, מרכלים מאוחר ובקרוב, ואני לובש את הפאקר העצבני של ירח הלימון החמצמץ. בעודו כמו שזיף של ראשית הקיץ, ערמומי, ירוק וטארט, צונח על גבעולו המכושף לבי הרזה והבלתי הבשיל. סילביה פלאת

אני טהור מדי בשבילך או אף אחד. סילביה פלאת

אחרי הכל, אנחנו לא פחות או יותר ממה שאנחנו בוחרים לחשוף. סילביה פלאת

אסור לי להיות חסר אנוכיות: לפתח תחושת עצמי. מוצקות שאי אפשר לתקוף אותה. סילביה פלאת

העתיד הוא מה שחשוב - מכיוון שאף פעם לא מגיעים אליו, אלא תמיד נשארים בהווה - כמו המלכה הלבנה שנאלצה לרוץ כמו הרוח כדי להישאר באותה נקודה. סילביה פלאת

מה שאני לא יכול לסלוח לו הוא חוסר יושר - ולא משנה מה, או כמה קשה, אני מעדיף לדעת את האמת שהייתה לי היום מפיו חזון כה ברור והרסני מאשר לשמוע התחמקות, טשטושים ועגמות. סילביה פלאת

אולי יום אחד אני אזחל בחזרה הביתה, מוכה, מובס. אבל לא כל עוד אוכל לעשות סיפורים משברון הלב שלי, יופי מצער. סילביה פלאת

איבדת את כל ההנאה מהחיים. לפנינו מערך גדול של סמטאות עיוורות. אתה חותך באופן מכוון, חצי נואש את אחיזתך בחיי היצירה. אתה הופך למכונה סירוס. אתה לא יכול לאהוב, גם אם ידעת להתחיל לאהוב. כל מחשבה היא שטן, גיהינום - אם היית יכול לעשות הרבה דברים שוב, אה, כמה אחרת היית עושה אותם! אתה רוצה לחזור הביתה, חזרה לרחם. אתה צופה בעולם דופק דלת אחר דלת בפרצוף, בצורה קהה, מרירה. שכחת את הסוד שהכרת, פעם, אה, פעם, להיות שמחה, לצחוק, לפתוח דלתות. סילביה פלאת

אנחנו חייבים לנוע, לעבוד, לגרום לחלומות לרוץ לעבר עוני החיים ללא חלומות זה נורא מכדי לדמיין. סילביה פלאת

כמשורר, חיים קצת באוויר. אני תמיד אוהב מישהו שיכול ללמד אותי משהו פרקטי. סילביה פלאת

אהבה, איך הגעת לכאן? סילביה פלאת

תפרתי בי את החיים כמו איבר נדיר - סילביה פלאת '

אם אתה אוהב אותה, אמרתי, תאהב מישהו אחר מתישהו. סילביה פלאת

עשיתי השנה את מה שאמרתי: להתגבר על הפחד שלי להתמודד עם דף ריק יום אחר יום, להכיר בעצמי, ברגשות העמוקים ביותר שלי, סופר, מה יהיה. סילביה פלאת

לפני שאני נותן את גופי, אני חייב לתת את מחשבותיי, את מוחי, את חלומותיי. סילביה פלאת

אנחנו צריכים להיפגש בחיים אחרים, אנחנו צריכים להיפגש באוויר, אני ואתה. סילביה פלאת

ככל הנראה, ההישג הקשה ביותר עבור זכר בקיימברידג 'הוא לקבל אישה לא רק כתחושה, לא רק כחשיבה, אלא כניהול של שזירה מורכבת וחיונית של שניהם. סילביה פלאת

אני כותבת רק כי יש בתוכי קול שלא ישאר - סילביה פלאת

אני אוהב אנשים יותר מדי או בכלל לא. אני חייבת לרדת עמוק, להיכנס לאנשים, להכיר אותם באמת. סילביה פלאת

אהב את החיים מיום ליום, צבע אחר צבע, מגע אחר מגע. סילביה פלאת

החיים היו שילוב כלשהו של צירוף מקרים של אגדות וג'וי דה vivre וזעזועי יופי יחד עם שאלה עצמית פוגעת. סילביה פלאת

יש בי אלימות שחמה כמו דם-מוות. סילביה פלאת

התעוררתי לקול הגשם. סילביה פלאת

הלוואי שתמצאו את היציאה מהראש שלי. סילביה פלאת

אתה מבין? מישהו, איפשהו, אתה יכול להבין אותי קצת, לאהוב אותי קצת? עם כל הייאוש שלי, על כל האידיאלים שלי, על כל זה - אני אוהב את החיים. אבל זה קשה, ויש לי כל כך הרבה - כל כך הרבה מה ללמוד. סילביה פלאת

רציתי לזחול בין שורות ההדפס השחורות האלה, כמו שאתה זוחל דרך גדר, וללכת לישון מתחת לעץ התאנה הירוק והיפהפה ההוא. סילביה פלאת

אני רוצה להיות מודע מאוד לכל מה שלקחתי כמובן מאליו. סילביה פלאת

עננים עוברים ומתפזרים. האם אלה פרצופי האהבה, אותם חיוורים שלא ניתן להשיב? האם בשביל כאלה אני מסעיר את ליבי? סילביה פלאת

מה שהכי מחריד אותי הוא הרעיון להיות חסר תועלת: משכיל, מבטיח להפליא ונמוג לגיל אמצע אדיש. סילביה פלאת

אהבה הציבה אותך כמו שעון זהב שמן. המיילדת סטרה לרגלי כף הרגל שלך, והבכי הקירח שלך תפס את מקומו בין הגורמים. סילביה פלאת

אוי לאיזה משורר אני אפרוס את עצמי. סילביה פלאת

אין יום בטוח מפני חדשות ממך. סילביה פלאת

הדעות הן כמו אורגזמות ... שלי הכי חשוב וממש לא אכפת לי אם יש לך אחת. סילביה פלאת

מחר הוא עוד יום לקראת המוות. סילביה פלאת

כל כך הרבה יותר בטוח לא להרגיש, לא לתת לעולם לגעת בי. סילביה פלאת

הגוף עקשן להפליא בכל הנוגע להקריב את עצמו לכיווני הנפש המחסלים. סילביה פלאת

החדר שלך הוא לא הכלא שלך. אתה. סילביה פלאת

אני לומד שלווה, שוכב לבד בשקט, כשהאור מונח על הקירות הלבנים האלה, המיטה הזו, הידיים האלה. אני אף אחד אין לי שום קשר לפיצוצים. סילביה פלאת

חלמתי שכישפת אותי למיטה ושרה לי מכה ירח, נישקת אותי די מטורפת. (אני חושבת שאיפרתי אותך בתוך הראש שלי.) - סילביה פלאת

יצאתי די משוגע עם הידע לקבל את המספר המכריע של דברים שלעולם לא אוכל לדעת, מקומות שלעולם לא אוכל להגיע אליהם ואנשים שלעולם לא אוכל להיות. סילביה פלאת

כן, הרצון הצורך שלי הוא להתערבב עם צוותי דרכים, מלחים וחיילים, קבועים בברום - להיות חלק מסצנה, אנונימי, מאזין, מקליט - כל זה מקולקל מכך שאני ילדה, נקבה כביכול תמיד בסכנת תקיפה וסוללה. ההתעניינות הגוזלת שלי בגברים ובחייהם מתפרשת לרוב כשאיפה לפתות אותם, או כהזמנה לאינטימיות. כן אלוהים, אני רוצה לדבר עם כולם כמה שיותר עמוק. אני רוצה להיות מסוגל לישון בשדה פתוח, לנסוע מערבה, ללכת בחופשיות בלילה. סילביה פלאת

זכרו, זכרו, זה עכשיו, ועכשיו, ועכשיו. לחיות את זה, להרגיש את זה, להיאחז בזה. אני רוצה להיות מודע מאוד לכל מה שלקחתי כמובן מאליו. סילביה פלאת

אני מדבר עם אלוהים אבל השמיים ריקים. סילביה פלאת

אני רוצה כל כך ברור, כל כך נואש שיאהבו אותי, ויהיה מסוגל לאהוב. סילביה פלאת

לעולם לא אצא מזה! עכשיו אני שניים: האדם הלבן החדש לחלוטין והצהוב הישן, והאדם הלבן הוא בהחלט העליון. היא לא זקוקה לאוכל, היא אחד הקדושים האמיתיים. בהתחלה שנאתי אותה, לא הייתה לה שום אישיות - היא שכבה איתי במיטה כמו גופה ומתה ופחדתי, כי היא עוצבה בדיוק כמו שאני הייתי הרבה יותר לבנה ובלתי שבירה וללא תלונות. לא יכולתי לישון במשך שבוע היה לה כל כך קר. סילביה פלאת

נשקו אותי ותראו כמה חשוב לי. סילביה פלאת

אני מה שאני מרגיש וחושב ועושה. סילביה פלאת

זו תחושה שלא משנה מה הרעיונות או ההתנהלות של אחרים, יש זכות ויופי ייחודיים לחיים שניתן לחלוק בפתיחות, ברוח ובאור שמש, עם בן אנוש מאמין באותם עקרונות בסיסיים. סילביה פלאת

תן לי לחיות, לאהוב ולהגיד את זה טוב במשפטים טובים. סילביה פלאת

אני לא צריך להיות יותר עם אחרים, אלא להיות עמוק יותר ויותר, עשיר לבד. משחזר עולמות. סילביה פלאת

בטח, אני דרמטי ומרושל למחצה ציני וחצי סנטימנטלי. אבל, בשנות הפנאי יכולתי לגדול ולבחור את דרכי. עכשיו אני חי על הקצה. כולנו על סף הדרוש, וזה לוקח הרבה עצב, הרבה אנרגיה, כדי להתנדנד על הקצה, להסתכל מעל, להסתכל מטה אל תוך השחור הסוער ולא מצליח להבחין מבעד לערפל הצהוב והמסריח. , רק מה שנמצא מתחת לרפש, ברפש הנוזל והקיא, וכך יכולתי להמשיך, מחשבותיי, כותבות הרבה, מנסות למצוא את הליבה, את המשמעות לעצמי. סילביה פלאת

נעלה על ספינתנו המדומיינת ונשוט בפראות בין איים קדושים של מטורפים עד שהמוות מנפץ את הכוכבים המופלאים והופך אותנו לאמיתיים. סילביה פלאת

חשבתי שהדבר הכי יפה בעולם חייב להיות צל, מיליון הצורות הנעים ונקודות מוצא של צל. היה צל במגירות הלשכה ובארונות ובמזוודות, וצל מתחת לבתים ועצים ואבנים, וצל מאחורי עיניהם של אנשים וחיוכים, וצל, קילומטרים-קילומטרים ממנו, בצד הלילה של האדמה. סילביה פלאת

אני חפץ בדברים שיהרסו אותי בסופו של דבר. סילביה פלאת

אם נוירוטי רוצה אחד לשני דברים בלעדיים בו זמנית, אז אני נוירוטי כמו גיהינום. סילביה פלאת

איזה נצנוץ רגיש חיוור וחסר גוון נמצא בי. אלוהים, עלי לאבד את זה בבישול ביצים מקושקשות לגבר. סילביה פלאת

חשבתי שאם רק היה לי מבנה עצם חטוב וחטוב על הפנים שלי או שאוכל לדון בפוליטיקה בצורה ממולחת או שהיה סופר מפורסם שקונסטנטין עשוי למצוא אותי מעניין מספיק כדי לשכב איתו. ואז תהיתי אם ברגע שהוא יאהב אותי הוא ישקע בסדר, ואם ברגע שהוא יאהב אותי אמצא תקלה, כמו שעשיתי עם באדי וילארד והבנים שלפניו. סילביה פלאת

בואו נודה בזה: אני מפחד, מפחד וקפוא. ראשית, אני מניח, אני מפחד מעצמי ... את הדחף הקדום הישן להישרדות. זה נהיה כך שאני חי כל רגע בעוצמה איומה. אתמול בלילה, כשנסעתי חזרה מבוסטון, נשכבתי במכונית ונתתי לאורות הצבעוניים לבוא אלי, למוזיקה מהרדיו, לשיקוף הבחור שנוהג. הכל זרם עלי בכאב צורח של כאב ... זכרו, זכרו, זה עכשיו, ועכשיו, ועכשיו. לחיות את זה, להרגיש את זה, להיאחז בזה. אני רוצה להיות מודע מאוד לכל מה שלקחתי כמובן מאליו. כשאתה מרגיש שזו יכולה להיות הפרידה, בפעם האחרונה, זה מכה אותך יותר חזק. סילביה פלאת

האויב הגרוע ביותר ליצירתיות הוא הספק העצמי. סילביה פלאת

יש יותר מדרך טובה אחת לטבוע. סילביה פלאת

אני רוכב על הקרוסלה הבוערת של כדור הארץ. יום כן יום לא. סילביה פלאת

כי בכל מקום בו ישבתי על סיפון הספינה או בבית קפה ברחוב בפריס או בבנגקוק, הייתי יושב מתחת לאותה צנצנת פעמון זכוכית, מתפור באוויר החמצמץ שלי. סילביה פלאת

אנא אל תצפה ממני להיות תמיד טובה ואדיבה ואוהבת. יש זמנים שאהיה קר וחסר מחשבה וקשה להבין. סילביה פלאת

מדוע אני אובססיבי לרעיון שאני יכול להצדיק את עצמי על ידי פרסום כתבי יד? האם זה בריחה - תירוץ לכל כישלון חברתי - אז אני יכול לומר לא, אני לא יוצא להרבה פעילויות מחוץ לבית הספר, אבל אני מקדיש זמן רב לכתיבה. סילביה פלאת

לבד ואנוכיות חשובים מכדי לבגוד עבור החברה. סילביה פלאת

לא רציתי להצטלם כי התכוונתי לבכות. לא ידעתי למה אני הולך לבכות, אבל ידעתי שאם מישהו ידבר אליי או יסתכל עלי מקרוב הדמעות יעפו לי מהעיניים והבכי יעוף לי מהגרון ואני אבכה שבוע. יכולתי לחוש את הדמעות שופעות ונשפכות בי כמו מים בכוס לא יציבה ומלאה מדי. סילביה פלאת

ראיתי את עצמי יושב במפשעת עץ התאנה הזה, מורעב למוות, רק בגלל שלא יכולתי להחליט באיזו מהתאנים אבחר. רציתי כל אחד ואחת, אבל לבחור באחד פירושו לאבד את כל השאר, וכשישבתי שם ולא יכולתי להחליט, התאנים התחילו להתקמט ולהשחיר, ואחת אחת, הם צנחו ארצה בשעה הרגל שלי. סילביה פלאת

זו אחת הסיבות שמעולם לא רציתי להתחתן. הדבר האחרון שרציתי היה ביטחון אינסופי ולהיות המקום שממנו יוצא חץ. רציתי שינוי והתרגשות ולירות בעצמי לכל הכיוונים, כמו החצים הצבעוניים מרקטת יולי. סילביה פלאת

אני עצמי. זה לא מספיק. סילביה פלאת

מתוך האפר אני קם בשיערי האדום ואני אוכל גברים כמו אוויר. סילביה פלאת

הרגשתי עמוסה ומשעממת ומאוכזבת, כמו שאני עושה תמיד יום אחרי חג המולד, כאילו לא משנה מה זה ענפי האורן והנרות והמתנות הכסופות וסרטים מוזהבים ושריפות ליבנה ותרנגול הודו לחג המולד והזמורים בפסנתר שהובטח מעולם לא התרחש. סילביה פלאת

אלוהים, אבל החיים הם בדידות, למרות כל האופיאטים, למרות עליזות הצמרמורת הצווחנית של מסיבות ללא מטרה, למרות הפרצופים המזויפים הכוזבים שכולנו לובשים. וכשסוף סוף אתה מוצא מישהו שאליו אתה מרגיש שאתה יכול לשפוך את נשמתך, אתה עוצר בהלם מהמילים שאתה אומר - הם כל כך חלודים, כל כך מכוערים, חסרי משמעות וחולשים מלהישמר בחושך הצפוף הקטן בתוכך כל כך ארוך. כן, יש שמחה, הגשמה וחברות - אך בדידותה של הנפש בתודעתה העצמית המחרידה היא איומה ומשתלטת. סילביה פלאת

צריך, חשבתי, להיות טקס להיוולד פעמיים - טלאים, מותג מחדש ואושר לדרך. סילביה פלאת

בשביל מה החיים שלי ומה אני אעשה איתם? אני לא יודע ואני מפחד. אני אף פעם לא יכול לקרוא את כל הספרים שאני רוצה לעולם לא יכול להיות כל האנשים שאני רוצה ולחיות כל החיים שאני רוצה. סילביה פלאת

הרגשתי שקטה וריקה מאוד, כפי שחושה להרגיש עין סופת טורנדו, נעה בצורה מטומטמת באמצע הגיגית הסובבת. סילביה פלאת

הנה אני, צרור זיכרונות עבר וחלומות עתיד, מסובך בצרור בשר אטרקטיבי למדי. אני זוכר את מה שעבר הבשר הזה אני חולם על מה שהוא עשוי לעבור. סילביה פלאת

אני נשען אליך, קהה כמאובן. תגיד לי שאני כאן. סילביה פלאת

בקצב הזה, אשמח אם אכתוב דף ביום. ואז ידעתי מה הבעיה. הייתי צריך ניסיון. איך יכולתי לכתוב על החיים שמעולם לא ניהלתי רומן או תינוק או אפילו ראיתי מישהו מת? ילדה שהכרתי זכתה זה עתה בפרס על סיפור קצר על הרפתקאותיה בין הפיגמים באפריקה. איך יכולתי להתחרות בסוג כזה? סילביה פלאת

צא ועשה משהו. זה לא החדר שלך שהוא בית כלא, זה אתה עצמך. סילביה פלאת

ראה, החושך דולף מהסדקים. אני לא יכול להכיל את זה. אני לא יכול להכיל את חיי. סילביה פלאת

תמיד התעניינתי בפרוזה. כנער פרסמתי סיפורים קצרים. ותמיד רציתי לכתוב את הסיפור הקצר הארוך, רציתי לכתוב רומן. עכשיו, כשהגעתי, אגיד, לגיל מכובד וחוויתי חוויות, אני מרגיש הרבה יותר מעוניין בפרוזה ברומן. אני מרגיש שברומן, למשל, אתה יכול להיכנס למברשות שיניים ולכל האביזרים שמוצאים בחיים הדאליים, ואני מוצא את זה קשה יותר בשירה. סילביה פלאת

אבל כשזה הגיע בדיוק לזה, עור פרק כף היד שלי נראה כל כך לבן וחסר הגנה שלא יכולתי לעשות את זה. זה היה כאילו מה שרציתי להרוג לא נמצא בעור ההוא או בדופק הכחול הדק שקפץ לי מתחת לאגודל, אלא במקום אחר, עמוק יותר, סודי יותר, והרבה יותר קשה להשיג. סילביה פלאת

אני מחייך עכשיו, חושב: כולנו אוהבים לחשוב שאנחנו מספיק חשובים כדי להזדקק לפסיכיאטרים. סילביה פלאת

זה היה מתישהו באוקטובר שהיא איבדה מזמן את כל הימים וזה ממש לא היה חשוב כי אחד היה כמו אחר ולא היו לילות להפריד ביניהם כי היא מעולם לא ישנה יותר. סילביה פלאת

וכשסוף סוף אתה מוצא מישהו שאליו אתה מרגיש שתוכל לשפוך את נשמתך, אתה עוצר בהלם מהמילים שאתה אומר - הם כל כך חלודים, כל כך מכוערים, חסרי משמעות וחולשים מלהישמר בחושך הצפוף הקטן בתוכך כל כך ארוך. סילביה פלאת

אני רוצה לכתוב כי יש לי את הדחף להצטיין במדיום אחד של תרגום והבעת חיים. אני לא יכול להיות מרוצה מהעבודה הקולוסאלית של חיים פשוטים. אה, לא, אני חייב להזמין חיים בסונטות ובססטינאות ולספק רפלקטור מילולי לראשי המואר 60 וואט. סילביה פלאת

אני פיגור כחמישים שנה ככל שההעדפות שלי הולכות ואני חייב לומר שהמשוררים שמרגשים אותי יותר מכל הם האמריקאים. יש מעט מאוד משוררים אנגלים עכשוויים שאני מעריץ. סילביה פלאת

זה נורא לרצות ללכת ולרצות ללכת לשום מקום. סילביה פלאת