144+ הציטוטים הטובים ביותר של סמואל בקט: בחירה בלעדית
סמואל ברקלי בקט היה סופר אירי, מחזאי, כותב סיפורים קצרים, במאי תיאטרון, משורר ומתרגם ספרותי. ציטוטים מעוררי השראה עמוקים של סמואל בקט יאתגרו את צורת חשיבתכם, ישנו את אופן חייכם ויהפכו את כל חייכם.
אם אתה מחפש ציטוטים מעוררי השראה של סופרים גדולים שתופס בצורה מושלמת את מה שאתה רוצה לומר או סתם רוצה להרגיש השראה בעצמך, דפדף באוסף מדהים של ציטוטים מסטיבן קינג, ציטוטים חזקים של ויקטור הוגו ו ציטוטים מפורסמים של טנסי וויליאמס.
ציטוטים מפורסמים של סמואל בקט
אי פעם ניסיתי. אי פעם נכשל. לא משנה. נסה שוב. נכשל שוב. אתה לא תאמין מה אתה יכול להשיג על ידי ניסיון בלתי אפשרי באומץ להיכשל שוב ושוב טוב יותר. סמואל בקט
חוסר הבנה יקר, בזכותך אני אהיה אני, בסופו של דבר. סמואל בקט
אלוהים הוא עד שלא ניתן להישבע. סמואל בקט
אני אוהב סדר. זה החלום שלי. עולם בו כולם ישתקו ודוממים, וכל דבר במקומו האחרון, תחת האבק האחרון. סמואל בקט
אישית כמובן שאני מתחרט על הכל. לא מילה, לא מעשה, לא מחשבה, לא צורך, לא צער, לא שמחה, לא ילדה, לא ילד, לא ספק, לא אמון, לא בוז, לא תאווה, לא תקווה, לא פחד, לא חיוך, לא דמעה, לא שם, לא פנים, אין זמן, אין מקום ... שאני לא מתחרט עליו, בצורה מוגזמת. פקודה, מההתחלה ועד הסוף. סמואל בקט
אסטרגון: אין מה לעשות. סמואל בקט
היית עושה טוב יותר, לפחות לא יותר גרוע, להשמיד טקסטים מאשר להשחיר שוליים, למלא את חורי המילים עד שהכל יהיה ריק ושטוח וכל העסק הנורא נראה כמו זה, סבל חסר טעם, חסר מילים, חסר מטרה. סמואל בקט
משוררים הם החוש, פילוסופים אינטליגנציה של האנושות. סמואל בקט
כי לדעת כלום זה לא כלום, לא לרצות לדעת דבר דומה, אלא להיות מעבר לדעת כלום, לדעת שאתה מעבר לידיעת דבר, כלומר כאשר נכנס השלום, לנפשו של המחפש המעורר. סמואל בקט
יש לפחות לומר את זה בראש, שהוא יכול להפיג את המוח. סמואל בקט
הגיוני מי עשוי. אני מכבה. סמואל בקט
ראיתי פרצופים בתצלומים שאולי מצאתי יפים אילו ידעתי אפילו במעורפל באיזה יופי אמור להיות מורכב. ופניו של אבי, על חיזוק המוות שלו, נראו כאילו רומזים על צורה כלשהי של אסתטיקה הרלוונטית לאדם. אבל את פני החיים, כולם עווי פנים וסומק, האם ניתן לתאר אותם כחפצים? סמואל בקט
החזיקו את היד המחזיקה הישנה. להחזיק ולהחזיק. לדרוך ולעולם לא לסגת. לאט עם אף פעם לא הפסקה לצעוד ולעולם לא לסגת. סמואל בקט
באופן אישי אין לי עצם לבחור בקברות, אני לוקח את האוויר לשם ברצון, אולי ברצון יותר מאשר במקומות אחרים, כאשר אני לוקח את האוויר. סמואל בקט
וואט צפה באנשים מחייכים וחשב שהוא מבין איך זה נעשה. סמואל בקט
נכון שגם לו יהיה הכרוניקה הקטנה שלו, זיכרונותיו, הסיבה שלו, ויוכל לזהות את הטוב שברע, את הגרוע מכל, וכך להזדקן בעדינות לאורך כל הימים ללא שינוי, ולמות יום אחד כמו כל יום אחר, רק קצר יותר. סמואל בקט
לכל אדם את הצלב הקטן שלו. עד שהוא ימות. ונשכח. סמואל בקט
אין לי אלא פסולת ופראיות של תרגום עצמי לפני חודשים ארוכים עלובים. סמואל בקט
את מה שאני טוען, מכחיש, מפקפק בהווה, אני עדיין יכול. אבל בעיקר אשתמש בזמנים השונים של העבר. כי בעיקר אני לא יודע, זה אולי כבר לא כך, מוקדם לדעת, אני פשוט לא יודע, אולי לעולם לא אדע. סמואל בקט
מהי האהבה הזו שיותר מכל הקללים המקוללים או כל אחד ממנהיגיה הגדולים כל כך מניע את הנשמה והנשמה מהי הנשמה הזו שיותר מאשר על ידי כל אחד ממעבריה הגדולים היא על ידי אהבה כל כך מתרגשת? סמואל בקט
אז כל הדברים צולעים יחד לאפשרי היחיד. סמואל בקט
הטעויות שלי הן החיים שלי. סמואל בקט
ואז חזרתי לבית וכתבתי, זה חצות. הגשם פועם על החלונות. זה לא היה חצות. לא ירד גשם. סמואל בקט
וויתרתי לפני הלידה. סמואל בקט
אבל הוא כמעט ולא הרגיש את האבסורד של הדברים האלה, מצד אחד, ואת הנחיצות של אותם אחרים, מצד שני, (שכן נדיר שתחושת האבסורד אינה מלווה בתחושת הצורך), כשהוא מרגיש האבסורד שבדברים שרק הרגיש בהם צורך (שכן נדיר שתחושת הכורח אינה מלווה בתחושת האבסורד). - סמואל בקט
שום דבר אינו אמיתי יותר מכלום. סמואל בקט
אני, שאני לא יודע ממנו כלום, אני יודע שעיני פקוחות בגלל הדמעות שנשפכות מהן ללא הפסקה. סמואל בקט
התפיסה הוולגרית שלנו לא עוסקת בתופעות וולגריות אחרות. סמואל בקט
החיוני לא משתנה. סמואל בקט
כל כך נחמד לדעת לאן אתה הולך, בשלבים הראשונים. זה כמעט משחרר אותך מהרצון ללכת לשם. סמואל בקט
רקדו קודם. תחשוב אחר כך. זה הסדר הטבעי. סמואל בקט
כן, אני לא יודע למה, אבל מעולם לא התאכזבתי, ולעתים קרובות הייתי בימים הראשונים, מבלי לחוש באותו זמן, או רגע אחר כך, הקלה שלא ניתן להכחישה. סמואל בקט
הבלבול אינו המצאה שלי. אנחנו לא יכולים להקשיב לשיחה במשך חמש דקות בלי להיות מודעים לבלבול. זה סביבנו והסיכוי היחיד שלנו עכשיו הוא להכניס אותו פנימה. הסיכוי היחיד לשיפוץ הוא לפקוח את העיניים ולראות את הבלגן. זה לא בלגן שאתה יכול להבין בו. סמואל בקט
שום דבר לא משנה מלבד הכתיבה. לא היה שום דבר אחר שכדאי ... כתם על השתיקה. סמואל בקט
אם יש שאלה אחת שאני חושש ממנה, ומעולם לא הצלחתי להמציא תשובה מספקת, זו השאלה מה אני עושה. סמואל בקט
שום דבר לא מצחיק יותר מאומללות, אני מעניק לך את זה. כן, כן, זה הדבר הקומי ביותר בעולם. סמואל בקט
האם אתה תמיד מאמין בחיים הבאים? שלי תמיד היה זה. סמואל בקט
ידעתי שבקרוב זה יהיה הסוף, אז שיחקתי את החלק, אתה יודע, החלק של - איך אגיד, אני לא יודע. סמואל בקט
איך אתה מסתדר עם זה, אמרה, בגילך? אמרתי לה שחסכתי עבורה כל חיי. סמואל בקט
החיפוש אחר האמצעים לשים סוף לדברים, סוף לדיבור, הוא זה שמאפשר את המשך השיח. סמואל בקט
מוח בלתי נתפס, עכשיו משואה, עכשיו ים. סמואל בקט
כל מה שאני רוצה לעשות זה לשבת על התחת שלי ולהפליץ ולחשוב על דנטה. סמואל בקט
המשך להיכשל. תמשיך. רק בפעם הבאה, נסה להיכשל טוב יותר. סמואל בקט
לא לרצות לומר, לא לדעת מה אתה רוצה לומר, לא להיות מסוגל לומר את מה שאתה חושב שאתה רוצה לומר, ולעולם לא להפסיק לומר, או כמעט אף פעם, זה הדבר שיש לזכור, אפילו ב את חום ההרכב. סמואל בקט
אהבה, זה כל מה ששאלתי, אהבה קטנה, מדי יום, פעמיים ביום, חמישים שנה של אהבה פעמיים ביום כמו קבוע של קצב סוס בפריז, איזו אישה נורמלית רוצה חיבה? סמואל בקט
השרשרת האינסופית הישנה של אהבה, סובלנות, אדישות, סלידה ותיעוב - סמואל בקט
כן, בחיי, מכיוון שאנחנו חייבים לקרוא לזה כך, היו שלושה דברים, חוסר היכולת לדבר, חוסר היכולת לשתוק ובדידות, זה מה שהיה לי לעשות את המיטב. סמואל בקט
אולי זה מה שאני מרגיש, בחוץ ובפנים ואני באמצע, אולי זה מה שאני, הדבר שמחלק את העולם לשניים, מצד אחד מבחוץ, מצד שני מבפנים, שיכול להיות דק בתור נייר כסף, אני לא צד אחד ולא צד אחר, אני באמצע, אני המחיצה, יש לי שני משטחים ואין עובי, אולי זה מה שאני מרגיש, עצמי רוטט, אני הטימפאן, מצד אחד המוח, מצד שני העולם, אני לא שייך לאף אחד. סמואל בקט
נגד המחווה הצדקה אין שום הגנה. סמואל בקט
זה הרבה לבקש מיצור אחד, זה הרבה לשאול שהוא צריך להתנהג תחילה כאילו הוא לא היה, ואז כאילו היה, לפני שיתקבל לשלום ההוא שבו הוא לא נמצא ולא נמצא, ואיפה שפה מתה שמאפשרת ביטויים כאלה. סמואל בקט
ידידות, על פי פרוסט, היא שלילת אותה בדידות בלתי ניתנת לתיקון אליה נידון כל בן אנוש. סמואל בקט
הלידה הייתה מותו. סמואל בקט
בקושי הועלה הזוהר על ידי מעשה טוב מצידך או על ידי ניצחון קטן כלשהו על יריביך או על ידי מילת שבח מהוריך או מדריכיך כאשר זה יתחיל להתקרר ולהתפוגג ומשאיר אותך בזמן קצר מאוד כצונן ועמום כמו קודם. סמואל בקט
איך אפשר להגדיל טוב יותר את הקב''ה מאשר לרתום איתו לבדיחותיו הקטנות, במיוחד לעניים יותר? סמואל בקט
להיות שוב, להיות שוב. (עצור.) כל הסבל הישן הזה. (השהה.) פעם לא הספיק לך. סמואל בקט
אי אפשר שיהיה לי מוח ויש לי כזה - סמואל בקט
כל מילה היא כמו כתם מיותר על שתיקה ואין. סמואל בקט
הרגל הוא הנטל שמכביד את הכלב לקיא שלו. סמואל בקט
אם אתה לא אוהב אותי לא יאהבו אותי אם אני לא אוהב אותך אני לא אוהב. סמואל בקט
לאמנות אין שום קשר לבהירות, אינה מתעסקת בבהירות ואינה מבהירה - סמואל בקט
שום דבר לא קורה. אף אחד לא בא, אף אחד לא הולך. זה נורא. סמואל בקט
פוזזו: אני עיוור. (שתיקה.) אסטרגון: אולי הוא יכול לראות את העתיד. סמואל בקט
העבודה שלי היא עניין של צלילים בסיסיים (בלי שום בדיחה) שנעשים באופן מלא ככל האפשר, ואני לא מקבל אחריות על שום דבר אחר. אם אנשים רוצים לכאוב בראש בין הצלילים, תנו להם. ולספק אספירין משלהם. סמואל בקט
זו הייתה הדרך היחידה להתקדם, לעצור. סמואל בקט
יש אדם בכל רחביך, מאשים במגפיו את אשמת כפות רגליו. סמואל בקט
היא הרגישה, כפי שהרגישה לעתים קרובות כל כך עם מרפי, מנופצת במילים שהלכו למוות ברגע שהן נשמעו כל מילה מחוסלת, לפני שהספיק להיות הגיוני, במלה שהגיעה אחר כך כך שבסופו של דבר היא לא ידעה מה נאמר. זה היה כמו מוזיקה קשה שנשמעה בפעם הראשונה. סמואל בקט
למה שהאהבה לא תתכופף! סמואל בקט
היום שאתה מת בדיוק כמו כל אחר, רק קצר יותר. סמואל בקט
מילים הן כל מה שיש לנו. סמואל בקט
בריאת העולם לא התרחשה אחת ולתמיד, אלא מתרחשת בכל יום. סמואל בקט
ומה שיש לי, מה שאני, מספיק, תמיד הספיק לי, ומבחינת העתיד הקטן והמתוק והיקר שלי אין לי שום חששות, יש לי זמן טוב לבוא. סמואל בקט
מילים נכשלות, יש פעמים שאפילו הן נכשלות. סמואל בקט
להיכשל, להיכשל שוב, להיכשל טוב יותר. סמואל בקט
תקווה טובה יותר נדחית מאשר אף אחת. סמואל בקט
האור החדש מעל השולחן שלי הוא שיפור גדול. עם כל החושך הזה סביבי אני מרגיש פחות לבד. (השהה.) במובן מסוים. (השהה.) אני אוהב לקום ולעבור בו ואז לחזור ל ... (מהסס) ... לי. (הפסקה.) - סמואל בקט
מילים הן הבגדים שהמחשבות לובשות. סמואל בקט
העפעף האנושי אינו מכוון לאט (בשמחה לעין האדם). סמואל בקט
כי הדרך היחידה שאפשר לדבר על שום דבר היא לדבר על זה כאילו זה משהו, כמו שהדרך היחידה שאפשר לדבר על אלוהים היא לדבר עליו כאילו הוא אדם, כדי להיות בטוח שהוא היה תחושה, לזמן מה, וכדרך היחידה שאפשר לדבר על האדם, אפילו האנתרופולוגים שלנו הבינו זאת, זה לדבר עליו כאילו הוא טרמיט. סמואל בקט
מחר כשאני מתעורר, או חושב שאני עושה, על מה אגיד היום? סמואל בקט
אבל לא נבנתי בגלל האור הגדול הזולל, מנורה עמומה כל מה שקיבלתי, וסבלנות בלי סוף, להאיר אותה על הצללים הריקים. סמואל בקט
יום החורף הקצר התקרב לסיומו. לפעמים נדמה לי שאלו הימים היחידים שהכרתי, ובעיקר הרגע המקסים מכל, רגע לפני שממחיקים אותם בלילה. סמואל בקט
אסטרגון: אני כזה. או שאני שוכח מיד או שאני אף פעם לא שוכח. סמואל בקט
תמיד נדהמתי מחוסר העדינות של בני דוריי, אני שנפשי התפתלה מהבוקר עד הלילה, רק בחיפוש אחר עצמו. סמואל בקט
אבל אני יודע מה זה חושך, הוא מצטבר, מתעבה, ואז פתאום פורץ ומטביע הכל. סמואל בקט
איפה שאין לך כלום, שם אתה לא רוצה כלום. סמואל בקט
אתה על האדמה. אין לזה תרופה. סמואל בקט
אלוהים הוא אהבה. כן או לא? לא - סמואל בקט
מספיק. פתאום מספיק. פתאום רחוק. אין מהלך ופתאום רחוק. לכל הפחות. שלוש סיכות. חריר אחד. עמום עמום. עצמות בנפרד. בגבול הריק חסר הגבולות. משם לא רחוק יותר. הכי גרוע לא רחוק יותר. לא פחות מכך. לא רע יותר. אין שום דבר. בשום אופן לא. סמואל בקט
נראה שהעובדה היא שאם במצבי אפשר לדבר על עובדות, לא רק שאצטרך לדבר על דברים שאני לא יכול לדבר עליהם, אלא גם על מה שמעניין עוד יותר, אלא גם שאני, אם אפשרי אפילו יותר מעניין, שאצטרך, אני שוכח, לא משנה. ויחד עם זאת אני מחויב לדבר. לעולם לא אשתוק. לעולם לא. סמואל בקט
אנחנו מחכים. אנחנו משועממים. (הוא מרים את ידו.) לא, אל מוחים, אנו משועממים למוות, אין להכחיש זאת. טוֹב. סטייה מגיעה ומה אנחנו עושים? נתנו לזה לבזבז. בואו, בואו נתחיל לעבוד! (הוא מתקדם לעבר הערמה, נעצר בצעדו.) בן רגע הכל ייעלם ואנחנו נהיה יותר לבד, בתוך האין! סמואל בקט
כן, אור, אין לזה מילה אחרת. סמואל בקט
אוניברסיטת דבלין מכילה את הקרם של אירלנד: עשיר ועבה. סמואל בקט
כולנו נולדנו משוגעים. חלקם נשארים כך. סמואל בקט
אני מקווה שאני לא זקן מכדי לקחת את זה ברצינות, ולא טיפש מכדי שמכונות יוכלו להתאים לפיילוט מסחרי. לא מתחשק לי לבזבז את שארית חיי בכתיבת ספרים שאף אחד לא יקרא. זה לא כאילו רציתי לכתוב אותם. סמואל בקט
בוא נלך. אנחנו לא יכולים. למה לא? אנחנו מחכים לגודו. סמואל בקט
אני לא יודע למה סיפרתי את הסיפור הזה. באותה מידה יכולתי לספר לאחר. אולי בפעם אחרת אוכל לספר לאחר. נפשות חיות, תראו כמה הן דומות. סמואל בקט
ערכתי את המילים ופתחתי את פי וחשבתי שאשמע אותן. אבל כל מה ששמעתי היה סוג של רעשן, לא מובן אפילו לי שידע מה נועד. סמואל בקט
ישנם שני רגעים שכדאי לכתוב, האחד כשמתחילים והשני כשזורקים אותו לסל הפסולת. סמואל בקט
יכולנו לחסוך שש פנס. יכולנו לחסוך חמשים. אבל באיזה מחיר? סמואל בקט
הרגל הוא מעכב מעולה. סמואל בקט
מספיק כדי לדעת לא לדעת. סמואל בקט
בדרך כלל לא ראיתי הרבה מאוד. גם לא שמעתי הרבה. לא שמתי לב. באופן קפדני לא הייתי שם. באופן קפדני אני מאמין שמעולם לא הייתי בשום מקום. סמואל בקט
אני משתמש במילים שלימדת אותי. אם הם לא מתכוונים לשום דבר יותר, לימד אותי אחרים. או תן לי לשתוק. סמואל בקט
השומרים שלי, למה שומרים, אין לי שום סכנה לערבב סנטימטר, אה אני רואה, זה לגרום לי לחשוב שאני אסיר, תזזיתי מגשמיות, מגדל לצאת ולצאת. סמואל בקט
אף פעם לא העניין היחיד. המתים והלכים. הגוססים והולכים. מהמילה לך. סמואל בקט
בכיתם לילה - זה נופל. עכשיו בכה בחושך. סמואל בקט
עם כל החושך הזה סביבי אני מרגיש פחות לבד. סמואל בקט
אסטרגון: נניח שחזרנו בתשובה. ולדימיר: חזר בתשובה על מה? אסטרגון: אה ... (הוא משקף.) לא נצטרך להיכנס לפרטים. ולדימיר: נולדנו? סמואל בקט
אני עדיין חי אז. זה עשוי להועיל. סמואל בקט
הסוף הוא בהתחלה ובכל זאת אתה ממשיך. סמואל בקט
אין תועלת להפליל מילים, הן אינן מטומטמות יותר ממה שהן רושמות. סמואל בקט
למצוא צורה שמתאימה לצורת הבלגן, זו משימתו של האמן כעת. סמואל בקט
כבר הכל בלבול. דברים ודמיונות. כמו תמיד. בלבול שלא מסתכם בכלום. למרות אמצעי הזהירות. אילו רק היא יכולה להיות פיגמנט טהור. טָהוֹר. האישה הזקנה כל כך גוססת הזו. כל כך מת. בבית המשוגעים של הגולגולת ולא בשום מקום אחר. איפה שאין לנקוט באמצעי זהירות נוספים. אין אמצעי זהירות אפשריים. לווה שם למעלה עם השאר. שובל ואבנים. המגרש. והעין. כמה פשוט אז. אם רק הכל יכול להיות פרי טהור. לא להיות ולא היה ולא על ידי שום שינוי שיהיה. בעדינות בעדינות. עַל. זָהִיר. סמואל בקט
מה אנחנו עושים עכשיו, עכשיו שאנחנו מאושרים? סמואל בקט
שום ציור אינו מלא יותר מזה של מונדריאן. סמואל בקט
מה אנחנו עושים כאן, זו השאלה. סמואל בקט
כל שירה, המופרדת מהפרדיגמות השונות של פרוזודיה, היא תפילה. סמואל בקט
אל תחכה שיצוד אותך כדי להסתיר, זה תמיד היה המוטו שלי. סמואל בקט
תמיד חשבתי שזקנה תהיה הסיכוי הטוב ביותר של סופר. בכל פעם שקראתי את עבודותיהם המאוחרות של גתה או וו. ב. ייטס היה לי חוצפה להזדהות איתה. עכשיו, הזיכרון שלי נעלם, כל השטף הישן נעלם. אני לא כותב משפט אחד בלי לומר לעצמי, 'זה שקר!' אז אני יודע שצדקתי. זה הסיכוי הכי טוב שהיה לי. סמואל בקט
אולי השנים הטובות ביותר שלי חלפו. כשהיה סיכוי לאושר. אבל לא הייתי רוצה אותם בחזרה. לא עם האש שבי עכשיו. לא, לא הייתי רוצה אותם בחזרה. סמואל בקט
ניסיתי לגנוח, עזרה! עֶזרָה! אבל הטון שיצא היה של שיחה מנומסת. סמואל בקט
נשכבתי מעליה כשפניי בשדיה וידיי עליה. שכבנו שם בלי לזוז. אבל תחת כולנו זזנו, והזיזו אותנו, בעדינות, למעלה ולמטה, ומצד לצד. סמואל בקט
זה עבר את הזמן. זה היה עובר בכל מקרה. כן, אבל לא כל כך מהר. סמואל בקט
מה אני יודע על גורלו של האדם? יכולתי לספר לך עוד על צנוניות. סמואל בקט
הצלחה וכישלון במישור הציבורי מעולם לא חשבו לי הרבה, למעשה אני מרגיש יותר בבית עם האחרון, כשנשמתי עמוק מהאוויר המחיה שלו כל חיי הכתיבה עד לשנתיים האחרונות. סמואל בקט
מצב הזמן של ההשגה מבטל בצורה מדויקת כל כך את מצב הזמן של השאיפה, עד שנראה שהממש הוא הבלתי נמנע, וכל המאמץ האינטלקטואלי המודע לשקם את הבלתי נראה והבלתי מתקבל על הדעת כמציאות חסרת תועלת, איננו מסוגלים להעריך את שמחתנו על ידי השוואה את זה בצערנו. סמואל בקט
אל תחפש משמעות במילים. הקשיבו לשתיקות. סמואל בקט
הדבר היחיד שאסור לך לדבר עליו לעולם הוא האושר שלך. סמואל בקט
לא חסר הריק. סמואל בקט
סגולה מוחלטת היא בטוחה להרוג אדם כמו שהסגן המוחלט הוא, שלא לדבר על העומעמות שבו והפומפוזיות שבה. סמואל בקט
אתמול הוא לא אבן דרך שעברה, אלא אבן יום על המסלול המוכה של השנים, וחלק בלתי נמנע מאיתנו, בתוכנו, כבד ומסוכן. אנחנו לא סתם עייפים בגלל אתמול, אנחנו אחרים, כבר לא מה שהיינו לפני הפורענות של אתמול. סמואל בקט
אני עוצר כדי להקליט שאני מרגיש בצורה יוצאת דופן. דליריום אולי. סמואל בקט
זה היה הרבה זמן שכמהה לכל דבר וההשפעה עלי הייתה איומה. סמואל בקט
כל טיפש יכול להעלים עין אבל מי יודע מה היען רואה בחול. סמואל בקט
מאניה דוחה, כשמשהו קורה, לשאול מה. סמואל בקט
להחזיר שקט הוא תפקידם של חפצים. סמואל בקט
הזיכרון התחלש וקר מהסיפור שאולי סיפרתי, סיפור בדמות חיי, כלומר בלי האומץ לסיים או הכוח להמשיך. סמואל בקט
מי שחיכה מספיק זמן, יחכה לנצח. והגיעה השעה בה דבר נוסף לא יכול לקרות ואף אחד נוסף לא יכול לבוא והכל הסתיים מלבד ההמתנה שמכירה את עצמה לשווא. סמואל בקט
דמעות העולם הן כמות קבועה. לכל אחד שמתחיל לבכות במקום אחר עוצר אחר. כך גם בצחוק. אל לנו לדבר אז רע על הדור שלנו, זה לא יותר מאושר מקודמיו. אל לנו לדבר גם טוב על זה. אל לנו לדבר על זה בכלל. נכון שהאוכלוסייה גדלה. סמואל בקט
עד היום בו, כושר הסיבולת שלך נעלם, בעולם הזה בשבילך ללא זרועות, אתה תופס אצלך את הסיבוב המנגי הראשון שאתה פוגש, נושא אותו למשך הזמן הדרוש לו כדי לאהוב אותו ואתה, ואז זורק אותו. סמואל בקט
לפעמים אני תוהה אם אני בשכל הנכון. ואז זה חולף ואני אינטליגנטית כמו תמיד. סמואל בקט
סוף החיים תמיד חי. סמואל בקט
הם אף פעם לא עושים לינץ 'לילדים, תינוקות, לא משנה מה הם עושים הם מסוידים מראש. סמואל בקט
הדאגה של וואט, עמוק כפי שהופיעה, לא הייתה בכל זאת מה שהדמות הייתה, במציאות, אלא עם מה שהדמות נראתה, במציאות. סמואל בקט