אלכוהול הרס לי את החיים (נקודה עצירה)
לחיות עם דיכאון קשה. לנסות ולהסביר את זה לאחרים שמעולם לא חוו את כאבי החזה ואת הלב הדופק והצורך העצום לבכות הוא, קשה מאוד. כשיש לך דיכאון הכל קשה, מלדבר עם בן הזוג שלך, לטפל בילדיך, לעזאזל אפילו להיות בחנות עם זרים זה קשה. דיכאון יכול להיות מתואר כמחלה רגשית שכולה בראש, אבל וואו כשלב כואב בגלל שאתה מעכב דמעות, זה מכאיב פיזית. ומתיש. שינה היא הפעם היחידה שהכאב אינו שם, וגם אז, לפעמים זה גם בחלומות שלך. לפעמים אני חושב שאני צריך לקחת ברצינות שתיית אלכוהול. אבל אז המוח שלי בועט ואומר לא, ככה אנחנו בכל זאת במצב הזה.
אבי אתה מבין, הוא ינוח בשלום, אהבתי אותו מאוד, היה אלכוהוליסט כל חיי. לא היה לי קשר אמיתי איתו בכלל. הוא כל כך רע בילדותי שהוא היה מתעורר בשבת, משתכר בסביבות השעה 10:00, הולך לישון, מתעורר בשעה 14:00, משתכר שוב, הולך לישון ומתעורר ב -20: 00 וצועק על אמי על אוכל. אני אפילו לא הולך לחזור על הקללות וההתעללות הרגשית שקרתה כשהוא ער. כי טוב, הוא כבר מת 4 שנים והאלכוהוליזם שלו עדיין משפיע עלי מדי יום. אז אני לא באמת רוצה לדבר על זה. עדיין לא בכל מקרה.
כשהייתי בסביבות 9 בערך אבי התחיל לומר לי דברים כמו, וואו אתה אוכל שוב? ואל תאכל את כל זה ניק .. אבל העניין הוא שאני לא אוכל הרבה, אז בכל מקרה. הוא היה רואה אותי אוכל ארוחת בוקר בין שתיית השתייה והערות שלו, ואז הוא היה מתעורר שוב להביא את הבקבוק השני של היום והיינו במטבח להכין ארוחת צהריים והוא היה אומר וואו, אתה עדיין אוכל !! ואז הוא היה ישן ומתעורר לארוחת הערב וכמובן אליו, אני עדיין אכלתי !! כתוצאה מכך פיתחתי יחס ממש לא בריא לאוכל והתחלתי לאכול יותר ויותר כדי להקהות את הכאב. אני לא אומר שזו אשמתו שהייתי במשקל רוב חיי אבל דרך מספר רב של פגישות טיפול מדברים על זה אני באמת חושב שזה משחק חלק גדול בזה. ולמרות שהוא אמר לי את הדברים בילדותי, הוא לא יכול לקחת אותם בחזרה. אתה אף פעם לא יכול לשמוע דברים כאלה. כשאתה שומע את זה כל כך צעיר, ועד שנות בגרותך זה הופך להיות הקלטת בראש שלך, הקול מאחורי החשיבה שלך. זה מושרש בי.
למרות שהייתי רזה בילדות אמרו לי כל הזמן שאני אוכלת יותר מדי. כל כך טוב אם על פי דבריו כבר הייתי עושה את זה, אני יכול לעשות את זה באמת. ימין? התוצאה היא שהיום אני סובל מעודף משקל גס. לא באופן חולני, יש לי עבודה וילדים ועושה הרבה התרוצצות אבל אני מותש. פיזית ומנטלית. ומדוכא בגלל זה.
אני בשום פנים ואופן לא מאשים את זה עליו, אם כן הייתי יכול להאשים את זה באמא שלי שנשארה איתו כל השנים, יכולתי להאשים את זה בכלכלה שלאמא שלי לא הייתה עבודה טובה יותר ולא יכולה להרשות לעצמה לעזוב אותו ולקחת את זה הלאה ולהגיד שזה אשתי של סבי וסבתי שאמי לעולם לא תוכל ללמוד בקולג 'ולקבל השכלה טובה יותר כדי להשיג עבודה טובה יותר, ההאשמה יכולה פשוט להמשיך ולהימשך. כל מה שאני אומר זה הרס אותי. זה רמס אותי טוב.
ואז יש את ההיבט שילדים שיש להם הורה אלכוהולי נוטים לפתח גם את תכונת האישיות הממכרת. אני לא יודע, בואו נחשוב על זה. בצורה נקודתית.
כשאני מוצא שיר שאני אוהב, אני ממש מקשיב לו במשך ימים אפילו שבועות רצופים. לא אלבום אחד, לא בדרן אחד, שיר אחד !! בחזרה כל היום, 30 פלוס פעמים ביום. חלומות מתוקים על מישהו חוזר? https://strawberrycat.wordpress.com/2017/04/21/sweet-dreams-on-repeat-anyone/
לא לבשתי שום דבר אחר מלבד מכנסיים שחורים ומכנסי ג'ינס כבר 20 שנה! כאשר נוח לי במשהו אקנה 3 כאלה. אני אלך לחנות ורכוש 3 מאותו פריט בדיוק, כך שכאשר אחד מזדקן וכבר לא לביש יש לי עוד אחד לגיבוי.
השתמשתי באותה תיק יד כבר 10 שנים, וכשהוא נשבר אני מוודא שהזמנתי עוד אחד בדיוק כמו זה ברשת.
הייתה תקופה שגם אני שתיתי, בשנות העשרה שלי. זה גם ממש יצא משליטה, עד שתאונת דרכים ממש גרועה העמידה אותי במקומי. אני לא שותה הרבה עכשיו, מלבד כוס היין הנדירה.
כשאני נוהג הביתה יש לי דרך מסוימת שאני אוהב לנסוע ואני לא יכול לסטות מהמסלול אחרת אני מרגיש לא מאוזן.
גבינת פטה!! צריך לומר יותר. אני יכול לאכול גלגל גבינת פטה עם הכל, בפני עצמו, בכל שעות היום (בסדר אז אני לא יודע אם זו תכונה אלא גבינה!).
קארי, הו מילה שלי. ארוחות בוקר, צהריים וערב, ולמחרת ולמחרת ולמחרת שוב. זה משגע את איש הבעל. אני פשוט לא יכול לקבל מספיק קארי. ואני אף פעם לא מתעייף מזה.
ואז יש את כל העניין של האוכל, ובכן, כשאני עצוב אני אוכל משהו. כמו גלגל פטה, כי החזרתיות של הפעולה מרגיעה אותי.
אני בן 33 ועדיין מנסה להבין איך לשבור את המחזורים האלה ואני יודע שאם לא כן זה ישפיע על הדור השלישי. כמו פצצה אטומית, זה כבר משפיע עליהם אני יודע כי אני לא יכול להיות פעיל כמו שהייתי רוצה להיות עם ילדי, אני לא יכול לטייל (בגלל מוט פלדה בירך, מתאונת הדרכים שעברתי תוך כדי שתייה ונהיגה מכיוון שהאלכוהול תפס אותי וניסה לשאוב אותי פנימה, אני לא יכול לרוץ, לשחק כדורגל ... וכל אותם דברים פעילים שאני מאוד רוצה לעשות איתם.
כל אלה דברים שאני צריך לעבוד עליהם בחיי, אני יודע, אבל הקלטת בראשי אומרת לי שכשאני לא נוח לעשות משהו שאני יודע משמח אותי. כמו לאכול גלגל גבינת פטה. איך אוכל לכבות את זה?