מעשה חסד-האדון

כבר בבוקר יום שלישי זה המקום בו אני נמצא, מזג האוויר נהדר ולא יכולתי להיות אסירת תודה יותר. אז לפני יום היה לי העונג לבקר את דודתי וחזרתי ישר למקום שלי אחרי הכנסייה. ניירובי יכולה לעייף אותך כל כך, אבל אני נהנית לטייל ברחובותיה בימי ראשון, בדרך כלל יש מעט אנשים. אתה יכול ללכת לפחות 200 מטר בלי להפיל מישהו מכדי מהר לאותו אחר הצהריים אחרי שהגעתי למקום שלי. היה לי סוף שבוע בחוץ ובן דודי בהחלט מציע באיזה סרטים עלי לצפות (בדרך כלל לא צפיתי כמעט בכולם שהוא מציע) מכיוון שבדרך כלל אני נתפס לכל דבר ושוכח שהיו פעמים שנהנתי מליבות פופ או כל דבר חטיף, כיבוי אורות וסדרה טובה או סרטים.

אז אני בחנות הקולנוע, הקבועה שלי אבל המלווה היום שונה, אני מוצא ילד קטן ואחותה הצעירה. הם מחפשים את אחד מאותם סרטי נסיכות דיסני, טוב לפחות, הילדה כן. לילד כבר היו סרטיו ורק שם וחיכה שאחותה תחליט על איזו נסיכת דיסני היא רוצה לראות. ממראה הדברים הם היו שם זמן מה. הילד שם מחזיק את הספר בשבילה, ואילו הילדה עסוקה בסירוב לכל נסיכה. הוא בטוח נהיה חסר סבלנות, אז אני מחליט להשתלט על בחירת הסרט. מעולם לא הייתי מעריץ של הסרטים האלה בעצמי, אבל לפחות אוכל לעזור לה מנקודת מבט של ילדה, אבל ילד היה בררני. בסופו של דבר הסתפקנו באחד שכעת אני לא זוכר את השם. בזמן שחיכיתי לסרט שלי, צפיתי איך הילד מתייחס לאחות, היה להם קופסת יוגורט אחת והם היו אמורים לחלוק אותה. הילדה כבר שתתה את החצי שלה אבל היא עדיין רצתה יותר, אז הוא עשה את מה שכל אח גדול יעשה, הציע לה כמה ממנו אבל עם הוראות גדולות וטונות, אבל זה לא היה החלק הכי טוב. כל לגימה, הוא היה מנגב את פיה של האחות עם שירות שהיה להם. למרות שהנערה התחילה לעצבים באותו זמן. לאחר מכן היא צמאה ואמצע לשתות את מה שנשאר בבקבוק המים כשהילדה הופיעה. אני יודע שהוא מקדים הכל ומוותר על כל מה שהוא לא צריך או יותר נכון עליו לדאוג לעצמו אבל האם זה לא חמוד שהילדה יודעת שאחיו תמיד יהיה שם בשבילה? מרגיע לא?

המלווה סיים להעתיק את הסרטים שלי והוא החזיר לי את כונן האגודל כשנפל. הילד ירד במהירות על ברכיו והרים אותה תוך שהוא אומר סליחה. נדהמתי ממנו, בדרכי החוצה דפקתי פח אשפה, הרגשתי סחרחורת. אז כשאני עומד ללכת לאסוף את זה ותכולתו, הוא הלך 'אל תדאג, אני אאסוף את זה' באותה תקופה הייתי כמו, אשמח מאוד לפגוש את ההורים שלך, הם עשו עבודה טובה מאוד. באותה תקופה הכל נראה מטושטש, האחות שאלה אותי 'אתה בסדר?' אמרתי לה שהייתי אבל הילד אמר 'אתה לא נראה בסדר' אמרתי להם בסדר, אז הוא ניגש ופתח לי את הדלת ושאל שוב אם אני בסדר 'אתה בטוח שתצליח לחצות את הכביש? כלומר אם זה בסדר איתך אני יכול לעזור לך לחצות, אתה באמת לא נראה בסדר 'אז התעקשתי שיהיה לי בסדר והוא אמר שהוא יראה אותי חוצה עד שאעבור את הכביש לכל מקרה. עד שהמלווה היה בהלם, הוא היה כמו, 'אחי, אתה כל כך רבותיי, מאיפה אתה?' נדיר למצוא ילדים כאלה בניירובי, נשארתי בניירובי די הרבה זמן ומעולם לא פגשתי ילד כל כך צעיר. נראה שהוא היה בן 9 שנים אבל הוא בהחלט לא פעל בגילו. אהבתי אותו, הלוואי שכל ההורים מגדלים רבותיי צנועים ועניים כאלה. אני חושב שעד עכשיו לא רבים יבכו משברון לב.

אני מקווה לפגוש את הילד הצעיר הזה בקרוב (וגם את הילדה) ולפחות אקבל את שמותיהם. תודה לו על טוב לבו ודחק בו להמשיך בעבודה הטובה. אני בטוח שהוא יגדל להיות הבחור המושלם.

עד הפעם הבאה,

לשלוח המון חסד בדרך שלך ולהיות אדיב לכל מי שתפגוש היום ו בקר בבלוג שלי לעוד מאמרים אלה.