להיות מודע לעצמי לשיפור הטיפול העצמי
^^ אני קופירייטינג זה שבץ של גאונות אוריינות שם למעלה ^^
מעולם לא חשבתי שאראה את היום שבו, HonestK (זה שמי, אבדוק את תעודת הלידה שלי אם תרצה), לא יהיה לי רק עניין עצום בטיפול עצמי, אלא שלמעשה אכתוב פוסט על כך. כפי שציינתי קודם ב 'כלבות תהיה משוגע' , חשבתי שאני די חסין מפני השטויות המומבו ג'מבו שהוא בריאות הנפש וטיפול עצמי, מכתים אותו בתפיסה שהכל חבורה מטורפת, לריחוף קריסטל, לרחרח שמן אתרי, לאגוזי יוגה אוהבים, לשרוף קטורת.
ובכן, זה לא.
טיפול עצמי הוא חיוני, לכולם, רק שחלק מאיתנו טובים בו יותר מאחרים. חלקנו מזניחים את כל זה ביחד, זה הופך למחשבה אחרונה בחיינו העמוסים. ובכל זאת, אם אנחנו לא דואגים לעצמנו איך אנחנו אמורים לדאוג לאחרים ולהיות הכי טובים שאנחנו יכולים להיות? לעתים קרובות מדי אנו נותנים עדיפות לאחרים על פני עצמנו, וזה בסדר, אבל זה כרוך בעלות, עלות יקרה של הזנחה של טיפול בעצמך.
זו תהיה הנחה הוגנת להניח שכולנו עסוקים. לכולנו מטלות, ילדים לדאוג אחריהם, בתי ספר להשתתף בהם, בחינות ללמוד, פיות להאכיל, מעסיקים לפייס, משפחה לארח, חתולים וכלבים להאכיל, מטבחים למלא אוכל, חברים להתרועע איתם, חשבונות ל לשלם, חובות לפינוי. אנחנו תמיד בדרכים, ממהרים ממשימה אחת לשנייה.
לבריאות הנפש שלנו לא אכפת מאורח חיים כה תובעני, כמו כל שריר שעובד יתר על המידה, הוא זקוק למנוחה, תשומת לב והכי חשוב, אהבה. אם זה לא נאכיל את בריאותנו הנפשית באהבה שהיא דורשת, הוא יכול, וירצה, להשיב כמו פעוט שלא אמרו לו עוד עוגה. זה יכול לזרוק התנודדות ימנית, הומה, בועטת, צורחת ומביאה אותך מאוד לא נוח, עד כדי כמיהה לבריחה. כאשר מטופלים במצב לא טוב, בריאותנו הנפשית יכולה לעוות את תפיסתנו, והיא עלולה ליצור בדידות, אדישות, אשמה ושנאה עצמית. זה יכול להפנות אותך נגד עצמך, המבקר הגדול והקולני ביותר שלך, אתה מתחיל לחקור, לפקפק ולשנוא הכל על עצמך, לערוך השוואות כנגד אחרים, שהם תמיד 'אדם טוב יותר' ממך. לא ניתן להשיג טיפול עצמי או אהבה באמצעות הלך הרוח הזה, רק כשאנחנו נהיים מודעים נוכל להתחיל לטפל בעצמנו.
המטפל שלי שאל אותי פעם מה אני מרגיש עם עצמי, לא הייתי צריך לומר את התשובה, זה היה כתוב על כל העיניים השקיות שלי. אני ואני מנהלים מערכת יחסים מורכבת, אבל לפחות יש לנו מערכת יחסים, משהו שאנחנו יכולים לעבוד איתו. עם הזמן למדתי להבין את הצד בדיכאון לעצמי. שלא ברצון, נתתי לו (לי) הבנה ואמפתיה, זה לא כוח שאני יכול להתגבר עליו או להתעלם ממנו, כמוהו או לא, פרשתי את שנאת העצמי הפנימית העמוקה ביותר שלי והתמודדתי עם עצמי. הדיכאון האגרסיבי, השלילי, החזק, המבודד וה'שד 'הזה הוא אני.
להיות מודע לעצמי זה כואב. אנחנו לא אוהבים לחשוב על עצמנו בצורה כזו, אנחנו לא אוהבים להכיר בכך שאולי יש לנו צד אפל יותר. אנו נוטים להסתיר זאת מעצמנו והחברה.
במסגרת הטיפול שלי קיימתי שיחה עם עצמי ועם 'האני האחר' שלי. זה היה אכזרי ואינטנסיבי. במשך ימים אחרי הרגשתי סחוט וחסר רגשות. כשדיברתי בקול עצמי, שאלתי מדוע אני 'ככה' ועניתי על אותה שאלה. מבחינה פיזית מיקמתי את גופי בכל 'עצמי', החלפתי מושבים כדי לשחק בכל חלק. בעידוד המטפל שלי חקרתי את עצמי והגעתי למסקנה ששנאתי את עצמי. בחיים לא הייתה לי דעה זו על עצמי והייתה גלולה די גדולה ומרה לבלוע, להודות, באמת ובתמים, את השנאה העצמית שלי.
אתה לא יכול לשנוא את עצמך, ובכן, אתה יכול, אבל זו דרך חשוכה, בודדה וכואבת לעבור. במקום לשנוא את העצמי האפל, המדכא, מונע החרדה, האגרסיבי, המתעמת שישב מולי, התבקשתי להבין, לנמק איתו ולאמץ אותו באהבה. נשמע טיפשי, לא . אני מודה, כל התרחיש היה לא נוח, מכל כך הרבה סיבות. עם זאת, זה עבד. באותו הרגע, אותו 'מדבר לעצמי' האינטנסיבי והמביך, שמעכב עוד דמעות, הרגע 'אני ממש שונא את עצמי', נהייתי מודע לעצמי. אני שונא לכתוב את זה, אבל נהייתי ב אחד עם עצמי .
מאותו הרגע נהייתי מודע לעצמי. מודע לכך שלצד ההומור שלי, טוב הלב שלי, הצחוקים שלי, האהבה שלי, התקווה שלי, החלומות שלי שם גם העצב שלי, החרדה, הייאוש שלי, חוסר התקווה שלי, הגאווה שלי, הכעס והשנאה שלי. כל הרגשות, המחשבות והרגשות האלה גורמים לנו, לָנוּ . כולם מתאזנים בספקטרום, כולם בעלי כוח שווה, אולם כאשר אנו מתמקדים בתחום אחד כגון שנאה, נראה כי הכוח מהרגשות האחרים הופך לחסר אונים. חֲסַר תוֹעֶלֶת. נעלם. מבחינתי, כשאני למטה, אני ממקד את כל האנרגיה ברגשות 'השליליים' כמו כעס ושנאה, זה מעכיר את התפיסה שלי, זה גורם לי להרהר ולנתח את עצמי, אבל תמיד דרך משקפי שמש.
לשנוא את עצמך זה מאוד קל לעשות. לפעמים אנחנו צריכים קצת שנאה עצמית. אולי לא שנאה, אבל אנחנו זקוקים למערכת שתשמור על עצמיותנו כדי למנוע מאיתנו להפוך לאנשים 'רעים'. כשם שהמוות נחשב 'רע', אנו זקוקים לו כדי לחיות ולצמוח. אנו זקוקים לאלמנט של שנאה עצמית. איך אחרת היינו מבינים שאנחנו חור כיתה A לבן הזוג ללא סיבה טובה ?! מה עוד יאלץ אותנו להתנצל (בחוסר רצון)? שנאה היא לא תמיד רגש רע, רק כאשר אנו מתמקדים בו ומיישמים אותו על עצמנו או על אחרים בכוח רב או בכוח זה הופך לבעיה.
עכשיו אני מודע לעצמי - תאר לעצמך אותי אומר שבזמן שצף מעל שטיח קסום, מיסטי, עם צלילים מנצנצים ברקע, קטורת בוערת מימיני ומפזר שמן אתרי משמאל לי - אני מנסה לא לקפוץ על הרגשות או על המחשבות שלי, אני מנסה לא לבקש את עצמי כשאני מצמיד או נוגח במישהו שדייוויד. במקום זאת אני לוקח צעד נפשי אחורה, אני שואל מה גורם לי להרגיש ככה? לפעמים אני עייף, אני חי (אני), אני הורמונלי , אני חולה, לפעמים אין שום סיבה. מתישהו אני בן אדם וזה מה שקורה. לפעמים זה דיכאון וחרדה. וכאשר החרא הקטן הזה מתנגן, אני יכול לראות את זה עכשיו, אני יכול לזהות אותם מהקו.
לא כל יום זה אותו דבר, יש ימים שאני מכיר ומבין את מצבי הרוח שלי. בימים מסוימים אי אפשר לחמוק ממני, התמודדות עם מחלות נפש היא עבודה קשה. אבל לפחות נהייתי מודע. זה כבר לא מפחיד אותי, אני כבר לא שונא את עצמי. אני מתרגל את אמנות הטיפול העצמי על ידי הבנת עצמי. מותר לי להיות מצבי רוח כך וכך מדי פעם ומותר לי לומר לך את זה ולבקש מקום. זה בסדר. בדיוק כמו שמותר לנו להיות מאושרים ומלאים בשעועית, גם לך מותר להיות חרא נרגני כל פעם מחדש.
טיפול עצמי מבחינתי מתחיל כמעט במעקב אחר עצמי. בשלב מסוים היה לי יומן, באותו יום, הייתי 'מעריך' את מצב הרוח שלי. הייתי מצבע את הקופסה על פי מצב הרוח שלי, ירוק לטובה, אדום לרע וכו '. זה לא עבד בשבילי, לא רק שאני עצלן מכדי אפילו לעשות את זה, אלא חשבתי שזה שם יותר מדי דגש על מצב הרוח שלי . זה די נתן למצב הרוח שלי יחס 'אותם' ו'אנחנו ', משהו שיש לפקח עליו מקרוב. אז הפסקתי לעשות את זה. במקום זאת אני לוקח כל יום כפי שהוא בא, תוך התחשבות בהרגשתי. בזמן האחרון הייתי נהדר, אז אני מזכיר לעצמי שהייתי נהדר, בדיוק כמו שהייתי עושה אם הייתי עטוף בדיכאון - באותם ימים, שבועות, חודשים אני אומר לעצמי שאני 'נמוך' ואני חושב שזה מוריד אותי נמוך . אז התיאוריה שלי היא כשאני 'מאושר' אני אגיד לעצמי שאני שמח ובאמת מתענג על שמחתי, כדי לשמור על שמח - לא שאני מתקשה להיות מאושר כרגע, אני מרגיש שאני אני מתקרב יותר ויותר לאור במנהרת השקע הזו.
הדבר היחיד שאני עושה לפקח עליו הוא ה'מחזור 'שלי. אני יכול להיות מאוד נמוך, כועס, אגרסיבי ופשוט בלתי סביר בהובלה ל- P הגדול, מספיק כדי לגרום לי לפקפק ולהטיל ספק בבריאותי הנפשית. האם אני שוב בדיכאון? האם עלי לפנות לרופא? האם עלי להתקשר למטפל שלי? מה עליי לעשות?! אני לא רוצה לחזור לזה! הכל נהיה קצת מכוער. אבל למרבה המזל אני פשוט משחרר שקית הליכה מייצרת הורמון. פייב אני לא 'משוגעת' רק נקבה - שזה אותו הדבר.
להיות מודע לעצמי, למצב הרוח שלי, לגופי ולגורמים הטורקים שלי היה התרומה הגדולה ביותר לשיפור הטיפול העצמי שלי. אין טעם לנסות לטפח את עצמי כשאני כל הזמן במאבק עם עצמי, לעולם לא מרשה לעצמי זמן או מקום לטיפול עצמי. אני מבין שהגישה שלי אולי אינה הגישה הטובה ביותר עבור כולם, וגם אני לא מומחית לבריאות הנפש, ובכל זאת הייתי קוראת לכל מי שנאבק בכל היבט של שנאה עצמית לחפש עזרה, לנסות ולהבין את ה'עצמי 'שלהם, לאהוב ולטפח. כל חלק. הטוב והמכוער.
במקום לאפשר לרגשות, למחשבות ולתחושות שלי להשתפר ממני, אני מנסה כמיטב יכולתי להבין אותם ולשאול מה הם צריכים ממני בזמן שאני 'נותנת' להם לעבור. זו צורת הטיפול העצמי שלי. טיפול עצמי לא תמיד קשור לפנאי לאמבטיה מרגיעה, קריאת ספר, צפייה במופע החביב שלך, יציאה עם חברים. לפעמים זה פשוט להבין מה זה אתה צריך באותו רגע ממש ולתת לעצמך. ואם זה במקרה 3 Bountys בזמן צפייה צפויה בסרטוני YouTube, אז יהיה זה!
נראה שזה עובד כרגע. בפעם הראשונה זה שנים ששמחתי להיות לבד בערב, למעשה, התרגשתי מצפה לקבל ערב שלם ולילה לבד, אפילו להעביר את ההצעה לתלות עם ה- BFFer. עבור חלק זה אולי לא אומר הרבה, אבל למי שטבוע בחרדה, שונא את בן זוגה לילה בחוץ, מתח, תוהה, יוצר תרחישים מגוחכים של בן זוגה בוגד או מתאווה למישהו אחר, הופך להיות נוח ושמח להיות לבד הוא שיפור עצום וסמן לכך שנראה כי בריאותי הנפשית הולכת בכיוון הנכון.
משוגע ויש לי הבנה עכשיו. לראשונה זה שנתיים אני מתחיל להרגיש שוב כמו 'אני'. יש עדיין ימים שבהם אני נוהג לשנוא את קרייזי ואני בוודאי עדיין לא שקט עם מוצאה או מדוע היא מייצרת את הרגשות שהיא עושה, אך נכון לעכשיו, אני לא מרוכז בזה. אולי זה רלוונטי אולי זה לא. יש עוד עבודה לעשות, אבל להרשות לעצמי טיפול עצמי זה בהחלט צעד בכיוון הנכון.
למרות שאמרתי שאני 'לא מבין' את Pinterest, מצאתי שזה משאב נהדר למגוון נושאים שונים, יצרתי לוח לטיפול עצמי - אני עדיין מוסיף לו תוכן, אז זה לא נהדר כרגע אבל אם אתם מחפשים טיפים או דרכים לשיפור הטיפול העצמי שלכם או אפילו למה זה חשוב אז אני בטוח שתמצאו שם משהו - המקום הוא נפשי ותוכלו להצמיד כל היום וכל הלילה - תיזהרו.
פרסם דיכאון מולדת ב- Pinterest.
