חיבור…

נהנתי מבוקר שקט מכורבל מתחת לכיסויים החמים, קראתי, גור לרגלי וחתול שהתכרבל בחוזקה על צלעותיי. קראתי מאמר על האנשה של אלוהים ויצירה על יצירתיות. היו אלמנטים על שניהם שהיו אמיתיים ונתנו לי רגעים של אה-הא. זה גם גרם לי להתחיל לחשוב על קשרים.

אני כל הזמן יראת כבוד מהעובדה שכמעט כל פעולה שאנחנו מבצעים נוגעת למציאת קשר. עכשיו אני יודע שיש שם נזירים ומבודדים, אבל אני טוען, אפילו הם מנסים למצוא קשרים למשהו, אם לא למישהו ...

חיבור ... כשאני קורא את סיפורי 'ארץ אחרת' ונלכד ברעיונות המיתוס והשכבה ... כשאני מקרב את השמיכות בקן המחוספס למחצה שלהם, המעיד על התפתלותי ועם זאת הרצון למצוא איזשהו סדר . כשאני קורא וקורא כדי למצוא אחרים שחוו משהו דומה ועשויים לתת לי הדרכה לאורך המסע שלי. ההדרכה אליה אני כל כך משתוקקת בבדידותי השקטה.

אוהבים, אמיתיים או מדומיינים נפלו. מסרב להמשיך איתי למסע הזה. המסע שלהם היה רצוף מדי בסכנות משלו, הם לא יכלו להיות חלק ממני. כפו העטופה של כלב ההצלה שמביט אליי לנחמה, מבלי לדעת שהנוחות שלי נובעת ממנה ובכל זאת, אני די בטוח שאנחנו לא מספיק חזקים בערבים מסוימים כדי לעשות יותר מאשר לרעוד במיטה שלנו.

חברים, או מי שטענו שהם, שלא עונים לטקסט, לא בגלל שלא אכפת להם, אלא בגלל שלא נתתי מספיק, או שהם נקלעים לדרמות ולמצוקות שלהם ... אני נקלע החושך הזה שוב לבד.

חיבור ... אני מאחל לזה ומחפש אותו, אבל כמו כל כך הרבה אחרים, הוא חולף, ערפילי או לא קיים. חיבור, האחות שתשומת הלב שלה מוצפת בילדיה ובקריירה שלה, ההורים שאובדים בתהליך ההזדקנות והצער שבחרו, האקס שנקלע לפגוע ולבלבול שלו, הילדים שמחפשים אחר שלהם עמדות הדרכה, והמאהב הפוטנציאלי שמעולם לא מצא את דרכו לדלתיי, בגלל חוסר הביטחון שלו, ההיסטוריה שלו והערכה העצמית שלו. הוא נבהל מהצורך והבקשות שלי. הוא סירב להכיר בכך שאולי היינו מרפאים מזור זה לזה. או אולי זו רק המשאלה שלי שוב ל ... חיבור.

אנו מחפשים קשר עם חברי החיות שאנו בוחרים להקיף את עצמם, במילים שאנו קוראים, בטיולים שאנו הולכים, בטבע שאנו מקווים להזכיר לעצמנו שאנחנו חלק מהם, במחשבות שאנו מעלים על הדף ... אנו מחפשים קשר. בההומניזציה של האלים שלנו, תחזיות הרצונות שלנו לאחרים, המשאלה למשהו שמתעלה, זה יותר ...

שבץ הפרווה ... האם זו באמת רק יצור אחר המחפש נוחות ראשונית מאיתנו והאם אנו באמת מאמינים כי ההוויה ה'פחותה 'היא ש''פחות'? מה עם הבת שמתיימרת לנסות ליצור איתנו קשר אבל עוברת שבועות בכל פעם עם קצת יותר מטקסטים, או הבן שמסרב להכיר בכל סוג של מערכת יחסים? מה עם האח שכולו כל כך מתמודד עם המשפחה שלו, שאין לו שום יכולת או מושג של הצרכים שלי? האם לא עשיתי לו את אותו הדבר כשהמשפחה שלי הייתה צעירה?

ואו, המאהב הפוטנציאלי ... זה שרציתי להיות כאן איתי במובן הפיזי והרוחני ... הוא לא האמין שהוא יכול להיות כאן בשבילי בשום דרך אחרת מלבד פיזית ולכן הוא בחר בכלל לא להיות נוכח . האם זה האקט האולטימטיבי של חסד מצדו או הגזר על המקל של מישהו שמשחק איזה שהוא משחק, גם עם הצרכים שלי וגם עם הבעיות שלו?

חיבור ... אני כל הזמן מחפש את זה. בילד בן ה -14 ששואף לחולל שינוי בסיפור בדיוני, אך האם הוא באמת כל כך שונה מהאני העצמי בן ה -47 שלי שרק רוצה להכיר ולהבין אותו? אני רוצה להיות החביב על מישהו. שמחה ועונג של מישהו בזמן שאני מוצא בהם שמחה ועונג. איפה הקשר הזה? האם זה לא מה שכולנו מחפשים בצורה כזו או אחרת?

חיבור ... האם לא על זה דת עוסקת? הומניזציה של אל, מנסה להיות 'נעשה בצלמו', בתקווה שנוכל למצוא פעולה או ביטוי שיהפוך אותנו לראויים או בקיאים בקוד הסודי שיביא אותנו לקבוצה המקובלת או למעמד המיוחד? אנחנו רוצים להיות שייכים, איפשהו, איכשהו ...

כל הדיבורים האלה על למצוא את האושר שלך בפנים, לא לסמוך על אחרים שימלאו אותך או יביאו אותך למטה, ובכל זאת אתה שומע ששום דבר לא חשוב יותר מאשר מערכות יחסים ... האם מישהו אחר רואה כאן את הדיכוטומיה? האם אני בור מכדי להבין כיצד ניתן לעבוד עם שני האידיאלים ההפוכים לכאורה הללו? מה אני מפספס?

אני יודע בוודאות שלעתים קרובות אני מרגיש כאילו חסר לי קשר.

הערות אהבה לכתוב לחברה שלך