ריקנות חמקמקה
פעם, אדם בורח, מתסכל ממחשבותיו. הוא ממשיך ללכת אלא אם כן הוא מגיע לג'ונגל. הוא הולך והולך וחוקר את הג'ונגל. הוא מוצא שם נזיר שיושב על הסלע. הוא משתחווה לנזיר ושואל אם יוכל לענות על שאלותיו. הנזיר מחייך ומקשיב לו בכל האוזניים.
האיש מדבר:
'יש לי את כל מה שאי פעם רציתי. בית טוב, אישה יפה, ילדים מבריקים. אני מסודר כלכלית. השגתי את מטרותיי והגשמתי גם את חלומותיי. עכשיו כשיש לי הכל, אני מרגיש שמשהו חסר בחיים שלי. למרות שזה לא שאני רוצה עוד משהו מהחיים, שום דבר עדיין לא מסדיר את דעתי בשלום. למה זה כך? למה אני לא בשלום? מה אני צריך יותר עכשיו? המחשבות האלה במוחי יוצרות לחץ ותסכולים בחיי. '
לאחר זמן מה, הנזיר עונה:
'ילד שלי, לפני שאני עונה לשאלתך, אני רוצה שתלך לארמון. זה נמצא בצד המזרחי של הג'ונגל הזה. בארמון ההוא יש חדרים רבים ובאחד מהם יש ארון עץ ענק. לך לשם ותמצא את הארון הזה. בארון הזה יש כספת. פתח את הכספת ועליך למצוא שם ארבע מטבעות זהב בקופסה. אם תלך ותביא לי את המטבעות האלה, אענה לשאלותיך. '
האיש היה מעט מופתע משאלת הנזיר. מדוע שנזיר יזדקק למטבעות זהב! מדוע הוא התעלם משאלותיי ובמקום זאת הקצה לי משימה לא רלוונטית! בסופו של דבר הוא עוזב את המקום בחיפוש אחר הארמון. אחרי דרך ארוכה מאוד, הוא מוצא את הארמון. כשהוא מגיע לארמון, הוא מרגיש עייף. הוא נח לזמן מה ומתחיל לחפש ארון עץ. ישנם חדרים שונים בארמון כך שלוקח לו יום שלם למצוא את החדר עם ארון עץ. זה ענק עם כמה תאים בתוכו. הוא בוחן את כל אחד מהם בקפידה כדי לחפש מטבעות זהב. בסופו של דבר, הוא מוצא את הכספת ומגלה קופסה שמורכבת ממטבעות זהב. כשהוא תופס את המטבעות האלה הוא קופא שם. הוא מסתכל במטבעות וסופר שוב. הם היו רק שלושה. איפה המטבע הרביעי עכשיו? הוא צורח במוחו. הוא עושה מאמצים רבים לחפש בכל התאים, המגירות בארון שוב ושוב אך לשווא.
הוא מרגיש קצת נרגש יותר. האם יש מקום שהחמצתי בחיפוש? האם הנזיר שיקר לי בערך ארבע מטבעות? מספר עצום של מחשבות מרסן את מוחו. הוא ישן שם באותו לילה ותכנן להתחיל בחיפוש למחרת. הוא מבלה יום שלם רק במציאת המטבע הרביעי בארמון. אין פינה אחת בארמון בה הוא לא מחפש את המטבע. הוא נאבק, מרגיש מגורה ומעוצבן. הוא מרגיש מעייף ועצוב. בסופו של דבר הוא מחליט לחזור עם שלושת המטבעות. הוא מתחיל ללכת שוב למחרת לעבר מקום הנזיר.
'האם אי פעם הוא יענה לשאלות שלי? האם הוא יחזיר אותי לחפש את המטבע הרביעי? ' הוא נאבק במחשבות כאלה לאורך כל הדרך ליעד. כשהוא מגיע, הוא מספר לנזיר את הסיפור שוב. הוא אומר מצטער שהוא לא מצליח למצוא את המטבע הרביעי.
עוד הוא שואל 'אתה יכול בבקשה להגיד לי איפה זה? מה לגבי התשובות שלי עכשיו? '
הנזיר מחייך שוב ואומר, 'כבר יש לך את תשובתך יקירה! אין מטבע רביעי בארמון ההוא בשום מקום. רק שסיפרתי לך על ארבעה מטבעות וכך התחלת למצוא ארבעה מהם. באופן דומה, זה רק המחשבות שלך שמאלצות אותך להאמין שיש משהו חסר בחיים שלך! יש לך כבר הכל כמו שלושת המטבעות האלה, אבל אתה מחפש את המטבע הרביעי ההוא שלא קיים. אתה רץ אחרי משהו שמעולם לא ראית. אם הייתם מחזיקים בשלושת מטבעות הזהב האלה לפני שאתם יודעים שישנו אחד רביעי, הייתם מרגישים מאושרים מכך. אתה יודע היטב שערך של 3 מטבעות הוא הרבה יותר מזה של מטבע אחד, אך החמדנות לא תאפשר לך להתיישב. אתה רץ אחרי ריקנות חמקמקה ומבזבז ככה את כל החיים. אין כמו ריקנות אבל זה תמיד קשור למה שאתה חושב ותופס. '
המוסר של הסיפור הוא שאנחנו תמיד משועממים מהשגרה או מחיינו. אנחנו שוכחים שכל מה שיש לנו זה משהו שרצינו לו מתישהו! במקום להיות מעריכים על דברים שהשגנו או השגנו, אנחנו תמיד מתלוננים על מה שלא עשינו או עדיין לא הרווחנו! במקום להוקיר יחסים טובים, אנו בוכים על אלה שעברו רק עכשיו וחסרי חשיבות בחיינו. במקום ליהנות מההווה, אנחנו תמיד דואגים לעתיד.
בכל שפת תכנות בתחום טכנולוגיית המידע, מצבים בטלים ללא ערך או ריקים. אנו ממלאים תחילה את החלל הריק הזה במחשבותינו ואז חשים אותם בחיינו. למרחב הריק הזה אין ערך החזר! מלא את הריקנות ברגעים מאושרים שכבר יש לך וזה משהו שנמצא בשליטתך. לעוף כמו ציפור חופשית. אל תגביל את עצמך לאושר חומרני, החיים הם הרבה יותר מזה! אושר תמיד נמצא בתוכך. חגגו את קיומכם.
ספרו את הברכות שלכם ולא את מה שחסר!