הארץ כפי שהיא מונחת

זו תחילת יולי והנה שכבת הארץ. באופן מפחיד, זה כבר מעל למחצית השנה וחוויתי כל כך הרבה חוויות מדהימות ומשנות חיים. זה מרגיש כאילו הרבה משנות העשרים שלי הסתדרתי ואז הלכתי למחלה קשה וזה שינה אותי מבפנים. קשה לומר כיצד, התאבלתי על בריאותי זמן רב ובעוד שלא הייתי הכי בטוח לפני שנעשיתי לא טוב, איבדתי יותר אמון בעצמי ולכמה אחרים מסביב הייתי פחות מסוגל, יותר לא יציב ו השאלה 'האם תתמודד עם זה?' מנוסח בדרכים שונות עלה הרבה כשניסיתי להתקדם. הציעו לי את המשרה המלאה בה אני נמצא כעת ושאלה זו נשאלה. האם אוכל להתמודד עם משרה מלאה? כן, עניתי, אני אתמודד בסדר גמור. האמת היא שבזמן שעניתי על כך ללא היסוס לא הייתי בטוח אם אענה. זמן מה לא עבדתי במשרה מלאה והשליכתי את עצמי לתוכה. אבל לא שקעתי, שחיתי, מהיר ועוצמתי.

בתחילת השנה החבר שלי ואני הזמנו חופשה לבאלי לנסוע באפריל. זה התקרב יותר ויותר ולבסוף זה קרה. אני מודה, הייתי עצבני בקשר לזה, זה רחוק מהבית, זו מדינה ותרבות שונים מאוד והחבר שלי לא היה במובחן בריאותי ולא נסע כמוני.

ובכן, הגענו לבאלי וחברת התעופה איבדה את המזוודה ולא ידענו איפה ההעברה למלון. לא הכי טוב כשנסעתם 19 שעות בלי הרבה שינה או מקלחת. קיבלנו מונית למלוננו והקלנו שהוא היה נחמד מאוד, מצויד בסבון ומברשות שיניים ומשחת שיניים למרבה המזל. הייתי צריך לקנות בגדים ואביזרים חדשים. שמחתי מאוד שלא להיות מרותק יותר ולאכול אוכל מטוסים.

מוקדם מאוד בבוקר, בסביבות השעה 1 בבוקר, קיבלנו טלפון מהקבלה. המזוודות שלנו הגיעו! שנינו התרגשנו ומסחרר החבר שלי הביא אותם לחדר שלנו.

נכנסנו לתנופה של היותנו בבאלי, היינו ממש על שפת הים והיו מסעדות וברים רבים בקרבת מקום. יצאנו לטיולים מקוטה (אתר הנופש בו התארחנו) בביקור במקדשים המדהימים על שפת הים, בר על הגג זוחל, עולה במעלה ההרים, רואים מפלים, מטעי קפה, רחצה במעיינות החמים ושותים קוקטיילים תוך כדי נוף מדהים . זה הוגן לומר שבאלי היה טוב אלינו ואהבתי את זה שם.

המסע חזרה הביתה כלל מלון שטויות באזור מפוקפק בקואלה לומפה, הטיסה שלנו התעכבה והוכנסנו למלון טוב יותר עם בריכת גג ואוכל חינם. הייתה לנו גישה לטרקלין המחלקה הראשונה, שם לא יכולתי ליהנות ממשקאות בחינם מכיוון שהרגשתי חולה ביותר (כנראה מהעוף המבושל מתחת למלון המחורבן). ואז עברנו את הטיסה של 13 שעות מקואלה לומפה ללונדון.

זו הייתה חוויה מדהימה ונהנתי להיות בבאלי ולראות שזה יופי עצום. זה לא היה פשוט הפלגה עם החבר שלי במהלך החופשה אבל לא חלינו אחד על השני ולא השתעממנו או נפלנו רע וזה היה נפלא לחוות את זה עם מישהו שאני כל כך אוהב.

נסעתי עם אנגלי השנה בתוך אנגליה ללונדון כמה פעמים, חגגנו את שנת השנה שלנו בבריסטול וביקרנו אצל אחד החברים הכי טובים שלי והיינו בבורנמות '. תוך פחות משלושה שבועות נצא לעיר הולדתו בצפון אירלנד, שם אפגוש את אמו וחבריו הטובים ואדגום את העוף והצ'יפס.

קל להרגיש שאתה לא מסוגל להתקדם ולראות אחרים מתקדמים יכול להרגיש שהלחץ עומד בקצב. כולנו נגיע לשם בכל מקרה בתקווה, זה פשוט שכולם נעים בצעדים שונים.

לראות את העולם, להיות עם החבר שלי, להכיר חברים חדשים ולשמור על מערכות היחסים שלי עם המבוגרים, לראות את האחים שלי נוקטים צעדים חדשים ומגיעים לשלבים חדשים בחיים ונוחתים עבודה בטוחה לעצמי. אני אפילו מקווה להנפיק פיקדון להשכרת דירה. אלה דברים נפלאים, דברים שעבדתי עליהם ממש קשה. שם שוכנת האדמה עכשיו.