אמון אבוד הוא לא הסוף
אנחנו כעם הם, לרוב, חלק ממהר לקפוץ על מישהו כשעושים משהו לא בסדר. אנו רואים זאת היום במיוחד כאשר התקשורת ממהרת להריץ סיפורים שלא תמיד בודקים את העובדות. סיפורים, שמועות, חצאי אמיתות ואפילו אמיתות מלאות יכולים לשבור אמון בין טובי החברים. אנו מאבדים במהירות אמון ודעתנו נמוגה. אבל האם זה רק מקרה אחד? אם איבר על העץ שלך מת או חולה אתה לא קוצץ את כל העץ? לא, אתה גוזם את החלק החולה או המת ומעודד אותו לצמוח מחדש ולחיות. אני אומר את זה כי אני מרגיש שאנשים רבים ראו באמונה חולה או גוסס בגלל תקרית או חוויה אחת או שתיים, ובמקום לגזום את החלק הרע הם פשוט קיצצו את כל העץ בחייהם והתרחקו ממנו. אני כאן כדי לומר לך שמעולם לא קיבלו את הכל והשורשים עדיין שם ומחכים.
אבל איך אנשים יכולים להזעיק עזרה אם הם לא יודעים על מי לסמוך? ואיך הם יכולים לדעת על מי לסמוך אם לא שמעו על מי שאפשר לסמוך עליו? ואיך הם יכולים לשמוע אם אף אחד לא אומר להם? ואיך מישהו יגיד להם, אלא אם כן מישהו יישלח לעשות את זה? זו הסיבה שכתבי הקודש קוראים, מראה שייתן לך את הנשימה! תהלוכות גדולות של אנשים המספרים את כל הדברים הטובים של אלוהים! אבל לא כולם מוכנים לכך, מוכנים לראות ולשמוע ולפעול. ישעיהו שאל את מה שכולנו שואלים זה או אחר: “למישהו אכפת, אלוהים? האם מישהו מקשיב ומאמין למילה מזה? ' העניין הוא: לפני שאתה סומך עליך להקשיב. אבל אלא אם כן מטיפים לדבר של ישו, אין מה להקשיב לו. (הרומאים 10: 14-17 MSG)
האם אתה סומך על כך שמילת האלים מיועדת לכולם? אכפת לך שיש אנשים אבודים מחוץ לדלתך? האם אתה באמת מאמין שישוע רוצה להציל את האבודים? או שאתה חושב שיש אנשים שהם מעבר לחיסכון?
מעשינו מדברים באמת בקול רם יותר ממילים, אך אין זה אומר שעלינו לשתוק. כשאנחנו הולכים בהליכה, אנחנו צריכים להיות מסוגלים לדבר את השיחה. לגבות אותו.
אחד הדברים הקשים ביותר שאני מבין הוא שאמון האנשים וכבודם אליך יכולים ללכת לאיבוד בפעולה או מעשה אחד. מישהו יכול להתייחס אליך מאוד, וכשאתה מתעסק, כי אנחנו עדיין אנושיים, ועושים משהו מנוגד לאופי הרגיל שלנו, כמה מהר הם שופטים ואומרים משהו כמו 'טוב זה לא מאוד נוצרי מכם'.
לאחר מכן עלינו להתנצל על מעשינו, ואם אנו כנים, המשך הלאה, אם הם בוחרים לשמור על ההשקפה שלנו מעתה ואילך, אין מעט מה שאנו יכולים לעשות מלבד להמשיך במשיח ולהתפלל שהם יראו כי אחד או שני רגעים בזמן לא מגדיר מי אנחנו.
אבל אם אתה עובר מעבר לזה, האם אתה מראה שלוקח אחרים לנשום? הכוונה, כשמישהו רואה אותך, או מדבר איתך, האם אתה שונה מהעולם או שאתה מתאם? כאשר מסבירים את מצנן המים ובדיחה מלוכלכת אתה נשאר וצוחק או שאתה מתרץ מהמצב? כשאתה רואה תקלה בעבודה אתה עובד כדי לתקן אותה או להביא אותה לידיעת הממונה, או שאתה פשוט מתעלם ממנה?
כל הדברים האלה ועוד מראים לאנשים סביבך מי אתה. אם הם יכולים לסמוך עליך, אז כשתספר להם על האל עליו אתה בוטח, הם יהיו מוכנים יותר לבטוח בו.
ישוע היקר, האם אני אמין על בני גילי ובתפקידי? האם אנשים רואים את האמון שיש בך? אני רוצה להיות אמין בחיים שנתת לי כדי שאחרים יראו את האהבה והאמון שיש לי בך. אנא שתף אותי בביטחון הנחוץ לי כדי להפוך את חיי למראה שלך. אָמֵן
אובדן של הצעות מחיר מיוחדות