המכונית שלי היא עגלת קסם!
נראה שהילדים שלי חושבים שהמכונית שלי היא סוג של ניידת טלפורטציה קסומה שמשמשת גם כארגז / ארון צעצועים!
כרגע יש לי, חכה לזה, במכונית ותא המטען שלי:
- תלת אופן אדום (לילד בן 3, לא מינימלי!)
- עגלת דולי
- 2 בובות תינוקות
- 2 שמיכות לבובות לתינוקות (אנחנו לא רוצים שיקבלו אמא קרה!)
- בגדי בובות לתינוקות
- בובות תינוקות חיתולים ובקבוקים
- ספרי צביעה
- נייר רגיל
- עפרונות, עפרונות וטושים
- 200 זוגות נעלי ילדים !!!
- 2000 גרביים!
- כרית
- קופסאות אוכל רבות
- תיק הכיסא של בני מבית הספר כמו גם כל ספרי המונחים האחרונים
- תיק בית הספר של בני (החגים שלו)
- מעיל וצעיף
- חבילות מיני צ'דר ריקות
- פופקורן
- פירורים
- וחוגלת ועץ אגס!
- אה וערכת עזרה ראשונה!
ברצינות!
אני יכול לשאול אותם, לצעוק עליהם מאה פעמים בבקשה להוציא את הדברים שלהם מהמכונית אבל לא, ברגע שאנחנו נכנסים לחניה הם קופצים החוצה ומתרוצצים לדלת הכניסה כאילו הולכים מתים בחוץ והם חייבים לרוץ או אחרת לאכול!
כלומר מה קורה עם זה? כאילו יש להם דברים כיפיים כאלה לעשות בפנים שהם לא יכולים לחכות עוד רגע להיכנס פנימה. אבל אז כמובן חצי שעה אחר כך, אני אמא שוכבת, אין לנו מה לעשות, הוווו. אממ ובכן למה שלא תבוא לעזור לי לנקות את הרכב בחורים? NOO אמא, אני לא יכולה לבטן כואבת, כואבות לי הרגליים, אני עייפה, אני רעבה.
וזה דבר אחר, כאשר האביר האמיץ מסתובב בבית ואני מבקש ממנו לבוא לעזור לי במשהו, איך פתאום זה הקו שלו שהוא צריך לעשות קקי! אין בדיחות שהוא יכול להניח על הספה, לשחק בלגו או Xbox והוא בסדר, אפילו לא אומר לי שהוא משועמם. אבל בכל פעם לעזאזל אני מבקש ממנו לעזור לי, כמו להוציא את הלכלוך. אני קורא לו שוב ואני מקבל את התגובה, אני גורם לאמא פו, אני לא יכול לעשות את זה עכשיו. מה!
ואז כשאנחנו הולכים לבקר את אמא שלי בהרמנוס, זה שעתיים נסיעה דרך 2 מעברי הרים, הילדים לפעמים נרדמים ברכב לא רחוק מהבית וכשאנחנו מגיעים לשם אני מעיר אותם. אז בעיניהם זה חייב להיראות כמו מכשיר טלפורטציה. הם הולכים לישון בקייפטאון ומתעוררים בהרמנוס כעבור 5 דקות, כאילו סבתא עדיין חיה רק בהמשך הדרך. מזל קופים חצופים. אני שונא לנהוג.
ידיד ואני דיברנו על ילדותנו לפני כמה ימים ואמרנו איך ההורים היו גורמים לנו לשבת ליד השולחן ולאכול את כל האוכל שלנו אחרת אסור לנו לקום. צער טוב אם הייתי מנסה שכל הזמן עם הילדים שלי הם ירעבו. בדרך כלל אנחנו צריכים שיהיו לנו כמה אפשרויות לילדים אחרת הם לא יאכלו! האם תרצה קצת תבשיל? האם יש בו אפונה, כן, בסדר אז לא. האם תרצה אז ביצה מקושקשת? לא אני לא רוצה ביצה. אוקי ... טוב אז רק להערב יש דייסה אז לפחות הבטן מלאה. לא תודה אני לא רעב. GRRRrrrr ואם אתה אומר להם בסדר אז אתה יכול ללכת לישון רעב מה התגובה שאני מקבל, בסדר אמא זה בסדר. ואז אתה הולך לישון מרגיש כמו ההורה הגרוע ביותר שאי פעם נותן לילד שלך ללכת לישון רעב. אתה לא יכול לנצח. ואם תגרום להם לשבת שם עד שהאוכל שלהם יסתיים בסופו של דבר תשב שם שעות כי הילדים של היום הם מתמידים. WOW הם יכולים לבדוק אותך.
מישהו אחר חווה זאת עם ילדיו?
