לאהבה הבאה שלי
היי.
אני לא מכיר אותך ואתה כנראה עדיין לא מכיר אותי או אולי, אתה פשוט שם יושב לי מתחת לאף. אבל אני ממילא כותב לך את המכתב הזה ... כי אני רומנטיקה?
קודם כל, אני רוצה שתדעי שאני אישה מסוכנת. אני מזהיר אותך דבר ראשון, אני רוצה שתהיה מודע לאיזו צרה תיכנס. אני מפלצת. אני לא אישה טיפוסית שהתעסקת איתה. תמיד שמתי את הטפרים. מוכן לטרוף אותך בשלמות. אני מכרסם אותך כאילו אתה שקט של בשר. אני אטביע אותך במחשבות העמוקות ביותר שלי. ואני אהרוג אותך בכל הדרכים הנלהבות שאני מכיר.
אחרי שקראת את זה אתה גם 1. חזר כי אתה לא האחד ואני לא אחד בשבילך. 2. אתה מקבל את כל כולי ומחבק את הצד המפלצתי שלי כי שנינו מפלצות.
חשבתי עליך לאחרונה. זה לא בגלל שאני לבד או בודד. אני כבר לבד זמן מה, אבל זו לא הסיבה .. אני חושב, אני מוכן בשבילך. לא, אני באמת מוכן בשבילך. מה שלומך בימים אלה? אני מקווה שאתה נהנה לעשות דברים רבים לבד. אני מקווה שכבר נמאס לך לשחק משחקים ולהתעסק. ומעל הכל, אני מקווה שגם אתם מוכנים עבורי.
אתה בהחלט לא האהבה הראשונה שלי, התאהבתי שלוש פעמים ונתתי לי כמה חלקים מהאנשים הלא נכונים שהגיעו ולקח לי הרבה זמן לפני שהחזרתי את החלקים שנתתי. אני לא שבור וגם לא חצי. אני בהחלט שלם. אני לא צריך שום חסכון. אני לא זקוק לנסיך מקסים שרוכב על סוסו הלבן שיסחוף אותי מעל רגלי. אני לא צריך דברים כאלה כדי למלא את הפנטזיה שלי. מה שאני צריך זה גבר, לא ילד, לא בחור, וממש לא נסיך מקסים. אני צריך לוחם, בדיוק כמוני, כדי שנוכל לכבוש את השדים שבתוכנו.
אני כבר לא מתבודד בימים אלה בידיעה את העובדה שאפגוש אותך מוקדם מדי. אפגוש את האיש המושלם על פגמיו את האיש שיאיר את עולמי המואר האפלולי את האיש לו חיכיתי והתפללתי. אתה יודע, חשבתי שראיתי אותך עם האהבות הקודמות שהיו לי. טעיתי בכמה אנשים כמוך, אך בסופו של דבר הם נראו כנווטים שלי מכיוון שהם אלה שחושפים את הדרך אליך ולא יכולתי להודות להם מספיק מכיוון שאיבודם והתרחקות מהם הם כמה צעדים נוספים קרובים אליך. עצם המחשבות עליך מעניקות לי חום בלילות הקיץ הקרים. זו הסיבה שאני שומר על עצמי לא זמין. אני לא אסתפק במשהו פחות. אני לא אתעוד לבדידות או התאהבות כאהבה יותר. אני שומר את המרחב הרחב הזה בליבי בשבילך. ניקיתי את הבלגן של הכאוס הקודם שחי בו מזה זמן. ואתה מוזמן מאוד להיכנס ולהישאר כרצונך. אתם מוזמנים להישאר לצמיתות.
אני זוכר שיחה עם חבר שעליה אני מוצא סוריאליסטי, איך מישהו יכול להפוך למישהו מאוד מיוחד כמו ממישהו לאדם שאתה לא רוצה לחיות בלעדיו. הייתי אומר, לא יכול לחיות בלעדי אבל זה נשמע קלישאי ולא מציאותי כי יכולנו לחיות אחד בלי השני, חיינו אחד בלי השני הרבה זמן אז הייתי אומר שאני לא רוצה לחיות בלעדיך יותר. ממישהו לאדם שאתה לא רוצה לחיות בלעדיו. אז כתבתי לך שיר ..
אתה אותו מישהו שיש לו את העיניים הכי יפות
העיניים האלה שמנצנצות כמו אלף כוכבים כשאתה מחייך
החיוך שלך הוא כמו מגדלור מהבהב בלילה חשוך וחשוך שמסמן לי לחזור הביתה
הלילה החשוך שחשבתי שלכאורה אין סוף בוהק פתאום
מאיר את המסלול לעברך
כי אתה הנר שלא יימס לעולם
הפנס שלא נגמר הסוללה
בשבילך, עצמך הוא האור
הקול שלך נשמע מנגינה באוזניים
זה יכול רק להרגיע את השדים בתוכי
המגע שלך מביא אותי לצמרמורת בעמוד השדרה
התחושה המתוקה והמתוקה של הנשיקות שלך שגורמות לפרפרים בבטן לסערה
בשבילך זה מישהו שנותן לי סיבה מאוד להישאר שפוי
אני רק יודע, זה אתה
כשיגיע הזמן הנכון
הכל סביבנו יהיה איטי
כשאנחנו מפנים את פנינו זה לזה
כשאתה שולח את הידיים אליי.
אני רק יודע, אני בבית.
אחרי מסע ארוך. אנחנו בבית.
ואתה, אהובתי, שווה את כל ההמתנה.
נתראה בקרוב.
אהבה הבאה היקרה,
אני מקווה שאתה האחרון שלי.
ואני מקווה שאתה בסדר עם זה.
