הקדמה די פטפטנית
קיבלתי הזדמנות מדהימה לשתף אתכם במחשבותי בבלוג הזה בקרב האנשים הנפלאים האלה ואני באמת מכובד. אני מקווה שתיהנו מהפוסטים שלי באותה מידה שאני אהנה לכתוב אותם בשבילכם. אני מקווה שעם הזמן אהפוך לעוזר שלך, למרפא שלך אבל בעיקר לחבר שלך.
זה הפוסט הראשון שפרסמתי בבלוג שלי ומכיוון שאני חדש כאן אני רוצה לחלוק את ההקדמה הזו עם כולכם.
מכיוון שאני מתחיל כאן, שקלתי מחשבה כיצד עלי לעשות את הרושם הראשוני שלי כאן. כולנו יודעים שהרושם הראשוני כל כך חשוב והם נשארים מושרשים במוחנו די הרבה זמן. אבל לא חשבתי על כלום. שום דבר חוץ מסערת רעיונות, מחשבות ומילים נלחצו יחד. ובכן הנה לך, זוהי מערבולת המוח שלי ואותה מערבולת מסתובבת כל הזמן וגוררת מחשבות נוספות בכל שנייה שעוברת. זה יתרון אחד שיש לך חרדה, אתה כל הזמן חושב ומחשב הכל. לכן אני מנחם את בריאותי הנפשית המעט פגועה ברעיון משלי. לאנשים היצירתיים ביותר יש חרדה ... אז אם אתה אחד מהם, כל הכבוד לך כי לפי התיאוריה שלי אתה אחד האנשים היצירתיים ביותר.
מכיוון שנגעתי בנושא זה, אני רוצה להעביר לך מבט קל במחברת הרעיונות והנושאים המוכנים לבלוג הזה (בזמן שאני מקליד את המחשב המבריק הזה יושב ונראה ריק למדי על שולחני) אבל אין דאגות שהמוח שלי מוכן אבל היד שלי פשוט עצלה מכדי לכתוב אותה על נייר.
נושא אחד שחוזר על עצמו יהיה בהתרסה הבריאותית הנפשית, עברתי די הרבה וכשנזקקתי לעזרה, אנשי המקצוע שהיו שם כדי לעזור לא עשו דבר מלבד להושיב על הכיסא ולשאול שאלות כמו: 'האם אתה בסדר? ',' למה אתה מרגיש ככה? ',' אל תהיה כל כך קשה עם עצמך, מתוקה. ' והם יסיימו את המפגש המועיל המדהים הזה עם הישן והטוב: 'הכל יהיה בסדר.'
סיכום
אחרי כל הטיפול הזה היה שאני סתם עוד שם במחשב שלהם, עוד ישבן על הכיסאות שלהם, עוד אפס על המשכורת שלהם. אני לא אומר שכל המטפלים הם כאלה אבל שלי היו. הם עשו את זה בשביל כסף וכסף לדעתי מתיז בוץ את רוב הדברים בחיים. בכנות, לא יכולתי להיות אסירת תודה לאותם מטפלים. כשהגעתי למטפל שלי בפעם האחרונה, היא דיברה עם עמיתיה לעבודה לאן היא תלך בחופשה. הבנתי שאני לא הולך לבזבז שם עוד דקה מחיי. הבחנתי איך השמש הגיעה לשיאה מבעד לחלונות שחורים ישנים. הבנתי שהחיים מחכים לי שם, לא כאן. אני שולט במה שאני רואה. מה אני מרגיש ומה המחשבות שלי. אני יכול לשבת כאן, נעול בין קירות המישור הקרים האלה. כל הזמן מסתובב סביב הבעיות שלי או שאני יכול לקבל אותן לצאת החוצה ולהרגיש את השמש החמה על העור שלי. התבונן בעצים הצבעוניים וראה כיצד מחשבותיי משתנות. אז אני רוצה לעזור לך, להיות כאן בשבילך ולומר לך שאתה יכול לעזור לעצמך. אתה המלך בראש שלך, אתה השליט. לכן אם אתה יכול להיות המשחתת ולפגוע בעצמך. אתה יכול בהחלט להיות המרפא ולתקן כל סדק, כי אתה יודע איפה הסדק הזה מסתתר.