קניות הורגות עננים כהים.
אז .. שבוע רע מבחינתי בשבעה או 8 הימים האחרונים. ילדים מתנהגים, אני כל כך מנומנם, מדוכא ופשוט עלוב בסך הכל. הענן הכהה שלי בהחלט עבר לגור והקים בית, אבל אתמול קיבלתי את אחת ההזמנות המקוונות שלי לשולחן שלי וזה הצמיד אותי מיד !! אני לא יכול להסביר את זה באמת, ממש התאבדתי לפני כמה ימים. לא באמת לחיות את חיי רק להעביר את הזמן שלי. בימים אלה באים והולכים מתי שבא להם כמו בן משפחה לא מזמין מעצבן שלא אכפת לו מהמרחב האישי שלך. לא נראה באופק ולמחרת בפניך. הייתי כל כך בימים האחרונים, ממש אומלל ורציתי לישון כל הזמן, פשוט לקחת יום חופש ולישון כל היום ואז לבכות ואז לישון עוד ואז לבכות שוב. אבל כשהחבילה הזו הגיעה אלי עברתי מלשבת לשולחן שלי לגמוע מעצב בלב ולהירדם לפתע לתכנן את סוף השבוע שלי ולהתרגש לעשות דברים. בדיוק יום לפני שפינטזתי לספר לכולם שאני יודע שאני לא בבית לסוף השבוע, ואז בעצם נשארתי בבית לישון שינה. לגמרי לנעול את עצמי מאנשים ומשיחות וחיים.
זה האביר שלי ביום הולדת שריונות מעט שופע בסוף השבוע הזה והרגשתי אשמה כי כל מה שרציתי לעשות היה להישאר בביתו כל סוף השבוע בפסס צופה בסרטים, ולא לדבר הרבה בכלל. ועכשיו אני כמו מאפשרים לצאת, מאפשרים לעשות חרא. והדבר היחיד שקרה קיבלתי את החבילה שהזמנתי באינטרנט. לא משנה מה הזמנתי, זה משהו חדש וזה נתן לי שיא. כמו תרופה גבוהה. משגע! אז הבוקר נכנסתי לאינטרנט וקניתי משהו אחר, משהו קטן לבני ולבת שלי אבל זה לא משנה, גם אם זה לא בשבילי הגבוה עדיין שם. אני אפילו לא צריך להסתובב בחנויות כמו כמה שופאהוליקים אחרים. הפריט לא צריך להיות בשבילי או אפילו מרגש במיוחד לצורך העניין. לפני כמה שבועות קניתי מגב חדש = HIGH! כל עוד אני מקבל משהו חדש. אני לא בטוח שזו התנהגות בריאה אבל אתה יודע מה אני אתן לעצמי הפסקה.
פשוט עברתי את השנה הגרועה בחיי, ובכן השנים הגרועות ביותר למעשה. הכל התחיל לרדת במורד הגבעה בשנת 2013. איש הבעל לשעבר ואני נאבקנו להיכנס להריון (תודה לך שחלות פולי סיסטיקות על המגע המענג הזה בחיי שכבר סיימתי) אז כשנכנסנו להריון בשנת 2013 אחרי 3 שנים של טיפולי פוריות היינו מעל הירח מאושרים. הוריי נאבקו בבעיות פוריות כשנישאו אז זה סוג של ריצה במשפחה וכשהיה לי אביר אמיץ הם היו ההורים הגדולים המאושרים ביותר אי פעם! אז באופן טבעי התרגשתי מאוד להגיד להם שאני פרג'רים. לעולם לא אשכח את השבוע בו הכל התחיל. תכננו לספר לאמי ואבי את הבשורה הגדולה בארוחת הערב ביום ראשון. הכנתי חולצה ללבישה של אביר אמיץ ובחזית היה כתוב 'נחשו מה' ובגב היה כתוב 'אני אהיה אח גדול ב -2014'. האה הוא הסתובב בבית הוריי למעלה משעה ואז בסופו של דבר אמרתי להם, היי חבר'ה קראו את חולצת האבירים האמיצים. חה חה. אושר מסביב, אבי היה מרוצה מאושר. הוא היה משוכנע שזו ילדה ובימים הקרובים אחריו הוא שר ומהמהם ושמח להיות שוב סבא. הוא נפטר ביום רביעי. כעבור 3 ימים.
אני יודע.
הענן הכהה שרחף / משתהה כל כמה זמן בשנים האחרונות היכה לפתע בסערה הראויה לאזהרת טורנדו. ולא יכולתי אפילו לקחת שום דבר בשביל זה כיוון שהייתי בהריון טרי ומלא הורמונים מלאכותיים. מעולם לא הייתי מרומם כל כך מרומם וכל כך מדוכא באותה העת! זה קרע אותי בפנים. בדיעבד זה כנראה כשהייתי צריך להתחיל לראות פסיכולוג. אבל לא עשיתי, הייתי חזק לא? יכולתי להתמודד עם זה? מסתבר שלא לא יכולתי. מתברר גם שנישואי 11 השנים היו רק לטובה ולא לרעה.
ההריון שלי עם הגברת הקטנה שלי היה קשה לי בלשון המעטה. הלכתי לסריקות וכאשר הייתי צריך להרגיש מאושר ונרגש, הייתי עצוב, עצוב מאוד. הרגשתי אשמה בהרגשתי מאושרת כשאבי בדיוק נפטר. אני לא אשקר שזה הרים אותי בפנים ורק עכשיו שהקלדתי את זה ... אני מבין את זה. וואו. מאז לא הייתי אותו דבר. אחרי שנולדה הגברת הקטנה התחלתי לעסוק בתרופות נגד דיכאון כדי להעלות את רוחי, עכשיו אני לוקח אותן כדי להישאר בחיים.
כמובן ש -3 השנים הבאות היו גיהינום עבורנו ועבורנו וכולנו. אביר אמיץ התחיל להיות עם אימת לילה, ולצרוח ולצעוק ולהתנשא על קירות. בסופו של דבר הוא אובחן כסובל מהפרעת מצב רוח הנקראת הפרעת התנהגות אופוזיציונית (ODD), הפרעות קשב וריכוז, דיכאון גנטי (חוסר בייצור סרוטונין במוח) וחרדה רק כדי להשלים אותו. הוסיפו את זה עם בעל ששתה יותר ויותר כדי לשכוח / לברוח מי יודע. זה היה גיהינום.
ועכשיו אנחנו גרושים, סוף סוף לאחר שנתיים נוספות של נישואין קיבלתי את האומץ לומר, אני בחוץ. זרוק את המיקרופון, סיימתי.
התחתנו 11 שנים.
אז אחרי כל מה שמגיע לי לעשות קניות, לא? כלומר אם זה משמח אותי? אפילו רגיל. מסוגל לתפקד בחברה.
אני באמת צריך לקבוע פגישה כדי לראות את הנפש שלי ולספר לה על כל זה, אחרת אוכל לקנות ...
אולי קניות יכולות לרפא אותי?
מישהו רוצה להשאיל לי את כרטיסי האשראי שלהם בבקשה?
אני אחזיר אותם כשהם מלאים ... אני מבטיח.
