צעדים להרפות

מעולם לא סלחתי לאמי. הייתי ואני עדיין בקשר איתה, אנו מתראים. הרבה יותר ממה שהיינו. בחודשים הראשונים היו חולפים והיא לא הייתה מתקשרת. עכשיו יש לי מערכת יחסים טובה יותר אי פעם. אני מאמין שזה בגלל שקילפתי סוף סוף את המסכה שהדבקתי על עצמי כתוצאה מהגנה על עצמי. הנשמה שלי עדיין התכווצה על אבותי שפעם שברו את הלב ובעבר. היה לי רעל אשמה שזורם בעורקי. מרעיל את ליבי מדי יום במשך 7 שנים ואף פעם לא ממש הודיתי בכך בפני עצמי. קבלה היא צעד ראשון בכל היבט בחיינו. להיות כנים עם עצמך זו ההחלטה הבריאה ביותר והחסד הגדול ביותר שאתה עושה בחייך. אני הולך לשתף כמה צעדים שעקבתי בתהליך ההרפה שלי כי זה תהליך קשה אך מתגמל תאמין לי.

מודה בזה

אני יודע שקשה להודות ראשית שלא לדבר על לאפשר לעצמך לשחרר את הקוצים בלב שלך. העבר יכול להיות ורד יפה שאנחנו משקים ומתפעלים כל יום גם אחרי שהוא רקוב. העבר יכול להיות חבורה של קוצים שאנו אוחזים בה בחוזקה מכיוון שאנו חושבים שזה הדבר היחיד שיכול למלא את הצלקות שלנו. במיוחד מכיוון שקשה לשחרר אותו מכיוון שזו לא תחושה נעימה לדמם אבל הדימום נעצר. אנחנו רק צריכים לתת לפצעים לנשום.