הגיע הזמן להאט
כחברה באמריקה הפכנו להיות מותאמים לחיים חיים ממהרים בקצב מהיר במיוחד. כולם מאחרים למשהו, מנסים לעמוד במועד אחרון שהיה אתמול, וחיוונו כל הזמן לעולם. מדוע נהיה ככה ולמה כל כך קשה לעצור? באיזו תדירות מישהו צפר אליך בשנייה שהאור התחלף לירוק או מהיר סביבך בגלל שעצרת בתמרור עצור? ברצינות ... כמה דברים חשובים כל כך, עד שכדאי לך להסתכן בתאונה.
בשנה האחרונה עבדתי באופן פעיל על שיפור עצמי. התמודדתי עם חרדה מאז שאני זוכר את עצמי. משהו קטן ישתבש וזה ירגיז אותי או יגרום לי לדאוג יותר ממה שהוא צריך. אני מישהו שמכוון לפרטי פרטים, מודע כל הזמן לסביבתי, תמיד בזמן, תמיד פועל לפי הכללים, מבצע את העבודה ומשלים כל משימה כמיטב יכולתי. אמנם אני יודע שרבים מהתכונות הללו אודותיי הן נהדרות והייתי רוצה לשמור עליהן, אך גם התחלתי לקבל דברים שדברים הולכים לקרות מחוץ לשליטתי. וכשהם כן, אני לא צריך למצוא דרך לשלוט במצב. היום אני יכול סוף סוף לומר שאני יודע שאני משתנה לטובה.
הבוקר כשיצאתי לעבודה הייתה לי הבנה שמחה שיש לי צמיג פח לגמרי. לפני שנה סביר להניח שמיד הייתי מודאג ומודאג מאיחור לעבודה, מודאג מעלות התיקון ותוהה כיצד יכולתי למנוע משהו שאינו בשליטתי. הבוקר, הצמיג הדק יצר רק בימים אלה מטרד קל. במקום להתמקד בתשלילים ובדברים שלא יכולתי למנוע התמקדתי במציאות המצב. האם העבודה שלי הולכת להתפרק אם אני מאחר? האם אענש? לא, זה טיפשי ביותר. לקחתי זמן להעריך שאני בריאה ובטוחה. אם הצלחתי לעבוד ביצירה אחת שכל מה שחשוב.
עלינו להאט ולא להתרגז כל כך בשנייה שמשהו מוריד אותנו מהמסלול המהיר שלנו או לא הולך כפי שציפינו. קראתי לאחרונה שעוד אלפי שנים עוברים שבץ מוחי. בתור פיזיותרפיסטית ביחידה לשיקום אשפוזי אני יכול לומר באופן אישי שטפלתי באנשים בשנות ה -20, 30 וה 40 לחייהם בשבץ מוחי. אני לא יכול שלא לחשוב שאורח החיים שלנו סייע ביצירת עובדה מפחידה זו. כולם ממהרים, לחוצים בעבודה, לחוצים מכסף, וחיים כל הזמן בדרכים. זה בדרך כלל מביא לבחירות אכילה לקויות וחוסר פעילות גופנית, מה שמשפיע לרעה על בריאותנו. אז אני כאן כדי לומר לך לשים את עצמך במקום הראשון ולהשתמש בבריאות שלך כסיבה הגדולה ביותר. אינך זקוק לשבץ מוחי, להפחיד בריאות או לתאונת דרכים כדי להיות הדבר שמאט אותך סוף סוף.
הנה כמה דברים שעשיתי כדי לעבוד על זה:
מצא לפחות דבר אחד ביום שאתה מעריך
תאמין לי, אני האדם האחרון שאתה צריך להגיד שהחיים מלחיצים וממש מבאסים לפעמים. אבל הקפדתי להתמקד במשהו חיובי לפחות פעם ביום. מזג האוויר זה הטבע שמסביב כשאני מטייל עם הכלב שלי או שוחה בבריכה או מעריך את הזמן שלי לבלות במשחק עם הכלב שלי. אני זקוק למשהו שיוציא אותי מהשליליות ולשים את הדגש שלי עליו.
קח לעצמך לפחות 5 דקות
אל תסתכל בטלפון שלך, אל תפעיל את הטלוויזיה (אלא אם כן מדובר במסלול קול מרגיע כלשהו!), אל תחשוב על עבודה / בית ספר, אל תחשוב על כל מה שצריך לעשות באותו יום או חרטות על העבר. אם האזנה לקלטת מדיטציה עוזרת לך, לכי על זה! אני אוהב להתמקד בנשימה שלי ולבצע מתיחות.
לחיות את הרגע
התמקדו במה שאתם עושים כרגע ולא ב -20 הדברים האחרים שעליכם לעשות. אני עובד על משימות לא כפולות בזמן שאני עושה משהו כמו לאכול ארוחות. מדוע שלא אוכל לקחת 10 דקות ולא להיות באינטרנט בדרך כלשהי בזמן שאני אוכל ארוחת ערב? דרך נוספת שאני רואה זאת היא לא לקבל כעס או זעם בדרכים כשיש תאונה. היעד שלי עדיין יהיה שם כשאגיע לשם. אם אני תקוע בתנועה בגלל תאונה אני רואה שזה זמן ליהנות ממוסיקה שאני אוהב. אני בטוח שלמעשה שמח שאני לא האדם בתאונה, כי עיכוב הזמן שלי לא ממש גרוע כמו שהחבר'ה נמצאים במצב הנוכחי. אני אחד שלא נשאר מאוחר בעבודה אלא אם כן מתבקש לעבוד שעות נוספות. ביום שישי האחרון היה לי הרבה תיעוד להשלים ולא הצלחתי לצאת בזמן. במקום להילחץ ולנסות להאיץ את התיעוד שלי נזכרתי מה הגרוע ביותר שקורה? הבוס שלי אומר לי משהו? אני לא חושב שמופע חד פעמי יפטר אותי.
דגש על הסיבה
למה אתה עושה את מה שאתה עושה? מה המטרה אליה אתה שואף? במקום לראות את היומיום כמשהו רק כדי להסתיים ולזכור, זכור מדוע אתה עושה את הדברים האלה מלכתחילה. כשדברים נלחצים או שאתה מרגיש שלעולם לא תעבור את המכשול הנוכחי שלך, זכור את התמונה הגדולה של מה אתה עובד לקראת וכמה התקרבת יותר כשהתחלת. כרגע אני עובד בשתי עבודות כשאני עובד לקראת המטרה שלי להיפטר מהלוואות הסטודנטים שלי ואז לחסוך כדי לעבור. כשאני מוצפת בעבודה אני נזכרת לקראת מה אני עובדת. אבל למדתי גם לזהות מתי הגוף שלי צריך קצת זמן לנוח ולא להסכים להרים את המשמרת הנוספת ברגע האחרון.
אל תקשיב לאנשים אחרים וקח ביקורת עם גרגר מלח
שמחתי כל כך הרבה יותר כשהתחלתי לעשות דברים בשבילי והפסקתי לדאוג למה שאנשים אחרים חושבים עלי. כל עוד אני לא פוגע באף אחד אחר (או בעצמי) למה אכפת לי מה יש לאחרים לומר? אלה החיים שלי ואני מקווה שיום אחד אוכל להסתכל אחורה ולדעת שעשיתי את הדברים שמשמחים אותי. אל תתנו לשליליות של אחרים להרוס לכם את היום. כשמישהו מבקר משהו ניסית לשקף אותו, לצמוח ממנו ולדעת שלא כולם יראו את העולם כמו שאתה רואה.
'ככל שאנחנו חיים מהר יותר, כך נותר פחות רגש בעולם. ככל שאנו חיים לאט יותר, אנו חשים עמוק יותר את העולם סביבנו. ” סטנקו עבדז'יץ '
דניאל א