היום הנחתי את העניין הזה למנוחה

לא הצלחתי לגרום לעצמי לישון אתמול בלילה. זרקתי והפכתי את מיטתי, חשבתי על כל דבר אפשרי על הפלנטה הזו אפילו על הכלכלה (עכשיו השעה 4:00 לפנות בוקר). אם כבר מדבר על זה אני חושש שעד שיהיו לי ילדים משלי, אני אפרוש בנק רק כדי להביא אותם לגן. אני חבר'ה מודאגים באמת, מה שקרה לכסף אבל בואו נמשיך בדיון הזה בהמשך.

היום אני כאן כדי לטפל בסוגיית שאלת גילה של אישה, כלומר זה נאמר שוב ושוב אבל נראה שגברים אלה לא מקבלים את זה. זהו אחד מאותם כללים לא כתובים שאנחנו לא בטוחים מי העלה עליהם אבל אנחנו ממלאים אותם בכל מקרה כי זה לטובתנו. עכשיו אל תגיד לי שאני צעיר מדי ואני לא צריך לדאוג לגילי כי הזמן טס ובקרוב מאוד לא יהיה לי נעים שתבקש מגילי לא אלא אם כן תביא נדוניה לבית הורי. יש משהו להזדקן שמפחיד נשים, כי לאורך זמן אמא שלי לא תגיד לי את גילה. אני אהיה כמו 'אמא בת כמה את?' והיא תלך, 'זה בשיעורי הבית שלך?' 'לא' 'ואז תתמקד בילד שיעורי הבית שלך' עד שמצאתי את תעודת הזיהוי הלאומית שלה, כשהגשתי את שלי, ואז הפכתי אותו לאחת הסיסמאות הרבות שלי כדי שלא אשכח.

לא אלא אם כן אתה קצין הגירה, מזכיר או טופס בקשה, אין באמת שום סיבה מנומסת שתצטרך לדעת. זה אחד הדברים האוניברסאליים שכמעט אף פעם אין להם את התשובה הנכונה. אם היא תשיב בחזרה 'בן כמה אתה חושב שאני?', מותק, אתה נידון, זה לא משנה אם היא בת שש או שישים, תתפלאי מה ילד בן שש לא יעזור לוותר הגיל שלה.

אז homeboy הנה איך אתה יכול לגרום לה להרגיש טוב עם זה אחרי שתשאל אותה בגילה ואתה בר מזל מספיק כדי לקבל את התשובה עקוב אחריה עם 'אתה לא נראה יום מעל גיל 25' וחיוך גדול על הפנים שלך אז היא מסוגל לחייך אליך בחזרה.

או אולי אתה יכול ללכת כמו 'אני רק רוצה לדעת באיזה גיל אישה הכי יפה' אני בטוח שהיא לא תיעלב מכך. אני חושב שהאחרון שתמיד עובד אצל אחד החברים שלי הוא שהוא הולך קדימה ומבקש את גיל הילדה ואז הולך כמו, 'לנחש לי' הוא מנחש צעיר בערך בחמש או עשר שנים ממה שהיא נראית והגברת ממש מחמיאה ואומר לו את גילו האמיתי. אני לא חושב שזה אמנם הוגן אבל זה עובד. אני מקווה שזה בכל זאת עובד בשבילך איזה חבר אני אהיה אם אתן לך להכות אגרוף בפרצוף על ידי היותך פשוט מדי עם שאלותיך.

עד היום שבו אוכל לומר לנכדתי שאני סבתא חמה בת 75 וסופרת, אל תבקש את גילה. זה מצחיק איך כשאנחנו צעירים וממש מבוגרים שקל יותר לספר את הגיל שלנו אבל איפשהו שם בין לבין זה מאוד קשה. זה מטעם רוב בני 30 ומשהו, אני מבין מה עובר עליך ואני יודע שאגיע לשם אבל נקווה שאף אחד לא ישאל אותי כי אני לא שקרן טוב, אני פשוט אגיד לך ואם אתה חושב שאתה לא יכול להסתובב רק ללכת. עכשיו אני יודע שאתה שואל למה שהיא פשוט לא תספר, בסופו של דבר נדע, פשוט תן לה להיות, תן לה להרגיש טוב עם עצמה ואם זה אומר לא להגיד לך את גילה אז יהיה כך.

בינתיים אני רוצה להביא לי ארוחת בוקר ולעבור על כל הבלוגים שלך כי הם מדהימים.

תודה שקראתם ותמיד חזרתם.

תקוות בלוג