אוצרות

בפעם הרביעית בחיי אני מוצא את עצמי עובר על רכושו האינטימי של בן משפחה. זו תזכורת מוחלטת שלעולם אסור לי להחזיק ברשותי, דברים שאני לא רוצה שהכי קרוב לי ימצא. למזלי, אין לי מגירות מלאות באביזרי מין, סמים אסורים, רישומים פליליים או אוהבי סוד. חיי היו משעממים מאוד - ספר פתוח למעשה.

לעבור על החפצים של סבתי מרגיש מציצני. אני לא עובר את הרכוש שלה לבד - אנחנו חולקים את העומס - אבל יש 98 שנים של צילומים, מכתבים וחפצים יקרים שעוברים ונראה לי שהסתיימו עם הרבה דברים אישיים.