מתי 'משוגע' משוגע?

האם 'משוגע' עדיין משוגע כשהוא הופך לנורמה החדשה?

האם 'אשליות' עדיין אשליות כאשר אנו מכנים אותן 'עובדות' חלופיות?

האם 'הכחשה' היא עדיין סימפטום של הפרעה כאשר היא הופכת לכלי להפחתת חרדה משתקת אחרת?

האם 'מחלת נפש' היא עדיין מחלה כאשר כל העולם השתגע?

אלה השאלות שרודפות אותי בימינו ...

'הם' אומרים (מדברים כאן כסכיזופרנית הפרנואידית שאני אמור להיות) ש'מחלה נפשית 'נובעת בדרך כלל משילוב של נטייה גנטית יחד עם אירועים טראומטיים. במילים אחרות, אנחנו נולדים מחוברים 'ככה' ואז משהו, מישהו, סדרת אירועים כלשהי מצליחה להפוך את המתג הגורלי ההוא. ומאותו יום ואילך, אנו 'שונים' מ'כולם '...

ישנם מקרים, כמובן, בהם די בטראומה, פחות החיווט המולד, בכדי להסיע מישהו לחפש מקלט במקומות החשוכים יותר של מוחו. לעומת זאת, לרוחות 'שבורות' אלה יש תחזית שונה מזו שלנו 'שנולדנו עם זה'.

אבל החלק שכמעט כל האנשים ה'חולים 'נפשית חולקים הוא ש'המחלה 'שלהם שמופעלת על ידי מצוקה, היא אמצעי למטרה, מנגנון התמודדות ל'התמודדות' עם 'העוולות' הנוראיות שהם עדים וסובלים ...

מדוע כל הציטוטים אתם עשויים לשאול? כי מילים חשובות. השפה חשובה. במיוחד כשמתמודדים עם כל מה שקשור למחלות נפש ...

פעם היה כי לחברה היו 'הנורמות' שלה, התנהגויות אלה נחשבות 'מקובלות' לאינטראקציה אנושית יצרנית. זה היה בסיס, רקע מכוסה שלגביו נמדד כולנו. אלה מאיתנו ש'לא הצליחו 'לעשות זאת היו' חורים 'בבד זה, המחייבים שילוב של עבודות תיקון ותיקון לתמונה הרחבה יותר. אבל בימים אלה כשאני מסתכל סביב, כל מה שאני רואה הם חורים, הבד מרופט ומרופט, בלתי ניתן לזיהוי, נושף בפזיזות ובלתי צפויות ברוחות השינוי ... האסירים באמת השתלטו על המוסד!

אינך יכול לחיות בעולם כיום מבלי להיות טראומה במידה מסוימת. אתה לא יכול להימנע מלראות מה קורה לנצח. לא משנה כמה קטן המיקוד שלך, או כמה גדולה האמונה שלך, אותו יום יגיע בו המציאות מאתגרת את היסודות של מה שאתה מאמין שהוא 'צודק' או 'הוגן'. יש עוני, אלימות, שנאה, קנאות, אי רציונליות וכו 'מסביבך זה חייב, באופן סטטיסטי, לגעת בך בסופו של דבר.

אתה תמצא את עצמך בוולמארט יום אחד כששני לקוחות יתפרצו פיזית אחד נגד השני בגלל עלבון נתפס, ואז כל הלקוחות סביבם מצטרפים ... רק בגלל ...

לחלופין, אתה תמצא את עצמך בחנות ספרים יום אחד כאשר לקוח יוצא מהקצה העמוק מכיוון שספר מבוקש אינו זמין שם ...

או שתיתקל בסרטון מקוון המציג שוטר שתוקף קורבן / חיסול לא חמוש, פשוט בגלל שהוא לא אוהב את מה שאומר אותו אדם ...

או שאתה ייגרר באלימות ממושב ששילמת עליו במטוס כדי לפנות מקום למישהו אחר, ללא הסבר סביר מדוע ...

או שתיתקל בשוגג בדיווחי חדשות על חפים מפשע שמתים בדרכים איומות כדי לספק את תאוות הבצע (?) או צדקתם של מעטים ... (האמת, אני בכלל לא מבין את המניעים להתקפות אלה ...)

האירועים אמיתיים. הם קורים. ברחבי העולם, ובהמשך הרחוב. הם לא הגיוניים. הם אינם מוצדקים על ידי כל הגדרה של הוגנות וצדק, ולא משנה כמה 'לחלופין' אתה מסובב את 'העובדות'! הם מטורפים!

הסטטיסטיקאים מזהירים אותנו ש'מחלת נפש 'גוברת ברחבי העולם. אנו מאבדים את 'המוח' הקולקטיבי שלנו ...

(האם אוכל לומר כאן 'דו!' מבלי להיות מותקף בגלל חוסר הרגישות שלי?)

'מחלה נפשית' היא אוסף של תסמינים המעידים על קיומה של טראומה קשה, וכולנו עוברים טראומה בימים אלה בדרכים גדולות וקטנות. 'מחלה' נפשית היא האמצעי המופלא והמופלא של הנפש לשמור על עצמו בעולם שאינו הגיוני. 'מחלה' נפשית היא כלי התמודדות, ולפעמים 'התרופה' היחידה למה שבאמת מציק לנו ...

כך…

בעולם ש'משוגע 'לחלוטין, אלו מאיתנו עם היסטוריה של מחלות נפש להיות המורים, המטפלים, הנביאים והמוזות החדשים, שמנחים את כל ה'נורמליות' שקודם היו דרך המבוך המפותל (אך הרציונאלי להפליא) של טראומה עצמי?

רק תוהה ...