כללי
נולד בגוף
כשנולדתי היה לי גוף.
הוא היה לבן ורך ומעצב, והוא התמלא בכל הדברים שהייתי צריך כדי לשרוד. זה סיפק בחוכמה רבה את כל הפונקציות הנדרשות לי כדי להמשיך לגדול ולהתפתח מחוץ לנוחיות הרחם של אמי. כשזה היה זקוק למשהו, זה סימן לי ליידע את המטפלים שלי: היי אמא !! אני רעב - תאכיל אותי! אני סובל מכאבים - חבק אותי! אני מלוכלך - נקו אותי! ככל שגדלתי למדתי להרוות את הצרכים והרצונות האלה בעצמי.
מה שגופי לא ידע מתי הוא נולד, זה שזה לא הצורה 'הנכונה'. זה לא היה הגודל 'הנכון'. זה לא היה הצבע 'הנכון'. שבעוד שזה תפקד בצורה יפה, בריאה ופרקטית, מבחינה אסתטית זה לא תאם לאידיאל היופי, שדגלו אלה שגידלו אותי והחברה בה הם חיו.
לא הייתי מספיק רזה. לא הייתי יפה מספיק. העור שלי היה בהיר מדי, השיער שלי אדום מדי. הייתי גבוה מדי, עגול מדי ושדיי גדולים מדי.