קדימה ומעלה

בתחילת האתגר הזה של 30 יום הייתי נחוש לכתוב בעקביות על התאוששות וחופש - למרבה הצער השתעממתי במהירות והתפכחתי ולא הייתי לגמרי עקבי עם אותה משימה. כתבתי כל יום ויום! אבל זה לא תמיד עליז יותר טוב. וחלק ממני בהחלט מתרעם על הצורך להיות עליז ללא סיבה נראית לעין. זה הבלוג שלי - אומרת הילדה הקטנה הסוררת שעדיין מתגוררת בראשי - ואני מסרב להעמיד פנים שאני מה שאני לא. אני חובשת מסכה ארורה כל היום, אני אתבאס אם אני הולך לטייח אותה גם בבלוג שלי. אני רק רוצה להיות כנה כאן. זה כל העניין!

אז הכוונות שלי היו טובות, אבל הן בסופו של דבר יותר אותנטיות מאשר עליזות. כי זה מה שרציתי לעשות.