תשוקת הבישול!
בישול הוא מכשיר נפלא שאנו בני האדם המודרניים משתמשים בו כדי להעביר דברים רבים יותר מאשר רק מילוי הבטן או הענקת אנרגיה לגופנו. בישול הוא מלאכת אהבה, תשוקה אם תרצו. או שהאהבה הרומנטית הרכה או החום של מפגש מיני עולים לי בראש. איך בישול לעומת זה? קל, זה עוסק בחושים שלנו. כשאנחנו מקבלים צלחת אוכל אנו מבחינים באסתטיקה של הצלחת. האם זה נראה נעים לעינינו? אם זה גורם לעיניים לחייך הבטן תעודד. אם אני מקבל צלחת שיש בה דברים שנפלו בצד או שהיא לא נעימה מבחינת צבע, הבטן שלי מתנפצת.
יש אנשים שחושבים שהם אוכלים רק כדי לתדלק את גופם וזה כל מה שהאוכל מציע. אותם אנשים צריכים לסגת מעצמם ולחשוב מאיפה בא האוכל שלהם. אם אתה יושב במסעדה שהאוכל על הצלחת שלך לא הופיע סתם, התשוקה של מישהו שם את זה שם. יש שף או טבח שתפקידו ליצור את המנה הזו בדיוק בשבילכם. לא אומר שאין בעולם שפים ממורמרים או טבחים חסרי השראה, אבל למרות זאת האדם שהקים את אותה מסעדה או רשת התלהב מאוכל.
בישול הוא לספק תשוקה בצלחת. במטבח לראות מישהו מבשל זה כמו לראות ריקוד. הסינכרון והנזילות של התנועה הם יופי טהור. גלישה קדימה ואחורה מהארון לקערת הערבוב למעבד מזון עושה קסם. זהו ריקוד קולח של היכרות סביב המטבח כדי ליצור עונג נעים בפה.
כשאמא מכינה לילדיה ארוחת ערב, היא לא חושבת רק למלא את הפנים הקטנות שלהם, אלא חושבת על תזונה, מרכיבים טריים ועונה על הצרכים והרצונות של ילדיה. זה היופי שבאוכל שהוא עונה על יסודותיהם של אלה שאנחנו אוהבים אבל עם תשוקה. זו הסיבה שהביטוי של 'עמל האהבה' מצלצל נכון כל כך לבישול. כשאחד מבשל עבור משפחתו או אחר המשמעותי שלהם, הם מנסים לרצות אותם, לטפח אותם, וכך לייצר את עמל האהבה. הרבה מזה נעשה ברמה התת מודעת, וכן, לפעמים בישול יכול להרגיש כמו מטלה. זה בסדר כי עדיין יש תשוקה בתוך מטלה. תחשוב לפתוח עסק. זה כאב בצוואר לפעמים מהול בעבודה קשה, אבל התוצאות כשהן שלמות הופכות את זה לשווה את זה.
אין טעויות בבישול, יש פעמים שדברים לא מסתדרים - טעמים שלא משתלבים או מחרכים משהו שלא נועד להחרוך ... עם זאת, מקרים אלה מלמדים אותנו על אוכל, ולכן לכן זו לא יכולה להיות טעות. בישול לא כל כך קל לפעמים, זה יכול להיות מתסכל ממש אבל תמיד תלמד. יש כאלה שלא נחתכים לבישול ויש כאלה שאוהבים את זה. כך או כך זה לא משנה, מישהו איפשהו היה נלהב מספיק לייצר את החומרים.
האם החקלאי התלהב כל כך מתירס שהוא גידל שדות ושדות ממנו? בהחלט. אוכל בא מהאדמה, מי עובד את האדמה? חקלאים! נראה כאילו מהות המזון היא מעגלית, בסופו של דבר היא חוזרת לארץ. האם זו לא מחשבה יפה? אוכל הוא משהו שיכול להפגיש אנשים. תחשוב על ארוחת חג ההודיה. אנו יושבים עם משפחותינו ומודים על שפע האדמה. האוכל שעל הצלחות שלנו מייצג את המורשת שלנו, את הזמן עם יקירינו ואת התשוקה שמכניסים להכנה.
לימוד מתכון משפחתי הוא רגע יקר עבור מבוגרים מסוימים. היכולת להכין את האוכל מהעבר שלנו מביאה תחושה של קרבה עם אלה שמועברים הלאה. ממרח הגבינה המפורסם של הסבתות הגדולות טעם כל כך טוב על קרקרים אך יחד עם זאת הוא ממלא את הנשמה בזיכרונות. לפעמים מתכון פשוט לעוגיות יכול לגרום לבני המשפחה שלנו להתמוסס למצב נוסטלגי. אוכל מזין את הגוף אך משלים את הנשמה. זו תשוקה!
