מילה של חרדה

כתבתי בעבר על כוחה של המילה המדוברת. אני רוצה לדבר על המילים שחלקנו משתמשים בהן המגבילות ושומרות עלינו בחשיבה המודאגת.

כולנו התמודדנו עם השפלה בשלב כלשהו. הבענו התבוננות או דעה ונאמר לנו שזה לא בסדר. קראו לנו טיפשים, התגרה בנו שטעינו. רבים מאיתנו נתקלים בכך במגרש המשחקים בבית הספר כשהיינו צעירים יותר. זה קורה כמעט לכולם. חלקנו הלכנו הביתה בשביל קצת נחמה או תמיכה רק כדי להתמודד עם ביקורת עוד יותר. דרך שנים של התמודדות עם בושה ותחושה של ערך עצמי נמוך אתה מתחיל להרגיש אשם על מי שאתה. מרגיש כאילו נכשלת במשפחתך ובעצמך. אתה מרגיש חסר ערך, ולמרות שזה לא נכון, אנשים יתחילו להתייחס אליך כאילו אתה חסר ערך. הם יתחילו להשתמש במילים איתך כמו, 'זה מספיק טוב', או 'אני לא יודע אם אתה יכול להתמודד עם זה'. כעבור זמן מה אתה אומר את המילים האלה לעצמך, וזה עוצר אותך פחות מהפוטנציאל שלך. במשך שנים רבות עצרתי את עצמי מלהביא להעלאת שכר, לקבל על עצמי יותר אחריות, להיות במערכות יחסים בריאות, ולהשקף חיים חיוביים. הרגשתי כאילו לא מגיע לי הדברים האלה, ובתורו זה גרם לתסיסה רבה בתוכי. פיתחתי התנהגויות מגבילות את עצמי ואוצר מילים שמגביל את עצמי.