אין מספיק כספים בחשבונך. כן כן אבל יותר חשוב, איפה פחזניות הגבינה?

אתה יודע שאתה מת בפנים כשחייך נראים כאילו הם נופלים סביב האוזניים שלך וכל מה שאתה יכול לחשוב זה, מעניין איפה הסתרתי את נשיפות הגבינה .. סיפור אמיתי, זה קרה לי!

היו לי רגעים כאלה. איפה שאני פשוט יושב שם בוהה בטקסטים מהבנק שאומרים כי קופץ חיוב או לא מספיק כספים. וכשזה קורה מספיק אתה פשוט יושב שם ואתה יודע שאתה עד כה חוב מול הבנק שאתה לא יכול לקבל יותר אשראי. אז אתה פשוט חושב לעצמך טוב לעזאזל אני מרגיש כמו נשיפות גבינה לארוחת הצהריים. הם רוצים כסף עליהם פשוט להצטנן. אני לא יכול לחרבן כסף אז הם רק צריכים לחכות. ובהתחלה כשזה קורה לראשונה אתה מקבל דפיקות לב ואתה מרגיש נבוך ולא ראוי.

אבל אתה יודע מה. כל החברה שלנו מורכבת מאנשים עניים שיש להם הרבה חובות כדי להיראות עשירים. אנחנו פשוט לא מדברים על זה.

כשמישהו אומר אוי וואו אני אצטרך לתקצב את החודש, כולנו רק מגיבים ואומרים משהו כמו, 'כן לא כולנו'. אבל זה בעצם שטויות זה לא. כולנו 'מעמד הביניים' בעצם יושבים כאן בבתים שאנחנו לא מחזיקים, אנחנו נוהגים במכוניות שאנחנו לא מחזיקים, אנחנו קונים אוכל ובגדים בכרטיסי אשראי שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. ובשביל מה? כדי שנוכל לחיות באידיאל זה שהחברה יצרה עבורנו. החברה אומרת שאתה צריך להתחתן, לקנות בית ומכונית, ללדת תינוק או 2, לקבל כרטיסי אשראי כדי לפרנס את המשפחה שלך. קנו את כל הטכנולוגיה והציוד העדכני ביותר לתינוק.

בקיצור העשירים מתעשרים והעניים נעשים עניים יותר. אבל לא קל לחיות בתוך האמצעים שלך. הילדים הולכים לבית הספר כשהם מוסרים לי בגדים לגמרי בסדר. לא נשבר אולי רק בן שנה או שנתיים. ואנחנו כחברה הבאנו את ילדינו להאמין שזה חשוב איזה בגדים אנחנו לובשים, באילו מכוניות אנחנו נוהגים. אז הילדים מקניטים את הילד שלך בחולצה לא למטה, הם חוזרים הביתה בוכים ומרגישים פחות אדם. ומה אנחנו עושים, נגמר לנו וקונים להם משהו נחמד, כדי שהם יוכלו 'להשתלב', כדי להגביר את ההערכה העצמית שלהם. אני חושב שכולנו רק חבורה של בני אדם חסרי עמוד שדרה שפועלים בדיוק כמו שאנשים מסוימים רוצים שנהיה. במטרה להפוך אותם לעשירים. כמו המופע של טרומן. בובות.

תן לי להגיד את זה, כולנו נמצאים תחת כישוף עם. לדוגמא, כשאתה מתארס אתה קונה טבעת יהלום נכון? למה? כי זו מסורת? שטויות של איירר !! טבעות יהלום הפכו למקום נפוץ רק בחמישים השנים האחרונות בערך. בסביבות שנות ה -50 של המאה ה -20 דה בירס הגיעה עם אסטרטגיה שיווקית שלפיה היהלומים לנצח. הם הנחו את צוותי השיווק להמציא משהו שיכניס יהלום לכל בית. הם גם שטפו אותנו למוח לחשוב שיהלומים הם נדירים ולכן זה אומר כל כך הרבה כמו טבעת אירוסין. אם תרצה שאכפת לך יותר מבן הזוג שלך שקנה ​​להם אבן נדירה. משהו נדיר ומיוחד. שוב, שטויות !! יהלומים אינם נדירים כלל למעשה הם אבן נפוצה למדי. ואפילו לא כל כך יפה אם שאלת אותי. אני מעדיף ספיר בזכות הבלוז החי שלהם.

דוגמה אחרת. יום האמהות היום. הלכתי אתמול לחנות ללכת לקחת לחם וכל האנשים האלה נכנסו לקנות פרחים של R200 ליום האימהות. כן בטוח שזה נחמד. הם נראים מקסימים וגורמים לך להרגיש מיוחדת כשאתה מקבל אותם. אבל למה? למה? כי החברה אומרת כך. זה חג מיוצר להגברת המכירות בגלל זה. מצטער על החשיבה אבל בואו נחשוב עוד קצת. קישוטי חג המולד יורדים בחנויות, חג האהבה עולה, חג הפסחא עולה, יום האימהות, יום האבות, ליל כל הקדושים וחג המולד המעגל שוב. (אולי פספסתי כמה אבל אתה מבין את הרעיון).

אז באמת מה שאני אומר, כל החברה שלנו נשטפת במוח על ידי תאגידים שאומרים לנו איך לחיות את חיינו.
קח קצת זמן לחשוב על חייך. מה אתה קונה, או עושה בחיים שלך, פשוט בגלל שכולם עושים? יתכן שתצטרך לחשוב באמת על זה. זה יכול להיות משהו שאתה קונה כדי לאכול, אבל למעשה אם היית כנה עם עצמך לא היית קונה או אוכל בכלל. אני יודע שזו דוגמה קטנה. אבל תחשוב על זה.

אני יודע שאני אשם בזה. גם שטפתי את המוח. אבל ככל שאני מתבגר אני מבין את הדברים האלה. אני מוצא את עצמי חושב על דברים יותר. ואני בעצם לא מתייחס למה שאנשים חושבים על הבחירות שלי. בטוח שיש אנשים שחושבים שאני גס רוח. אבל פשוט החלטתי לעשות דברים שמשמחים אותי. כי אני אוהב אותם. אם מתחשק לי ללכת עם נעלי הבית לחנויות, אלך לחנויות עם נעלי הבית שלי. אם אני רוצה לתת לילדים שלי לשחק בגשם ובבוץ, זה בדיוק מה שאני אעשה. אם אני מחליט שאנחנו אוכלים אבוקדו ונשיפות גבינה לארוחת ערב ולא שום דבר אחר, אז זה בדיוק מה שמצמצנו יעשה !!